מחשבות פוליטיות

א. מחלקת חדשות חזקה היא תנאי להגעה לקהל רחב, ויש בה צורך גם כדי להביא מידע שכמעט שאינו מקבל ביטוי בכלי תקשורת אחרים. עם זאת, חלק ניכר מעבודת מערכת החדשות - בייחוד כל עוד אין משאבים רבים - ייעשה באמצעות איסוף ממקורות אחרים והפניה אליהם (אם מהדרין בכללים אין בדבר כל בעיה חוקית או אתית), משום שנעדיף להפנות את המשאבים להבאת התוכן הייחודי המהווה את סיבת קיומו של האתר. אין הכרח בבזבוז זמנם של כתבים על אירועים טריוויאליים המדווחים במקומות אחרים ברמה המאפשרת תקציר והפניה, או עיבוד מידע על האירוע ממספר מקורות, תוך מתן קרדיטים ברורים באופן שוטף כמצוות אתיקה מלומדה.

ב. אתר ללא צהוב. שקוף לא יתפתה לעולם לנפח סיפורים בשביל רייטינג או להציב זוטות ופרפראות במרכז תשומת הלב. הפחדה כדרך לרתק קהל היא בבחינת ייהרג ובל יעבור, כמו גם ירידה לתיאורים גראפיים מפורטים ובוטים (ע"ע מקרה האונס האחרון). אנושיות בריאה תהיה המצפן שימנע התנפלות על אנשים בשעתם הקשה.

במקום לצלם את מהלך מעצרו של דודו טופז נדווח על כך על פי הנדרש, ובמקביל, במקום קרנבל, נפרסם טור תזכורת ל"בנפול אויבך לא תשמח", או נשאל כמה מושגים מהחמלה הבודהיסטית ונעסוק בהם.

דוגמא בוטה נוספת להתנהגות תקשורתית שלא יהיה לה מקום בשקוף, ניתנה לאחרונה:  תושבת רחובות נאנסה באכזריות על ידי אדם שפרץ לביתה בשעת ערב. ילדיה היו עדים לזוועה. ביום המחרת הותקפה האישה שוב, הפעם בידי מצלמות עיתונות אלימות שחדרו לאינטימיות שלה בשעותיה הקשות, וגרמו לה להסתיר את פניה בבעתה תחת החולצה. כתבת גל"צ הדס שטייף כתבה שהתקשורת היא כאנס סדרתי ההולם בהתמדה בקרבנות טראומה, רגע לאחר שנפגעו בראשונה ורגישותם גם כך גבוהה. העבירה המוסרית שבסיקור מסוג זה גדולה כמו הפער בין 5 דקות הרייטינג במהדורת הערב, ל-5 מיליון הדקות הקשות שיעברו על נפגעת הטראומה בעשר השנים שלאחר המקרה. זה ודאי לא "מה שהציבור רוצה", משום שאין חזון אנושי שייחס לעצמו אי פעם אידיליה של אכזריות קרה. רק דינאמיקה של שיקולים כלכליים ותחרותיים שהקצינה יכולה להסביר עיוות כזה של המוסר האנושי הבסיסי המוסכם על הכל.

ג. מחלקת המגזין תטופח ביחס ישר לתרומתם הייחודית של תכני עומק להרחבת אופקים, המהווה תנאי לקבלת החלטות טובות.

העמודים המרכזיים של האתר (העמוד הראשי ועמודי המדורים) יחולקו לשני חלקים שווים – בצד אחד הכותרות החדשותיות, ובצד האחר, כתמונת ראי, כותרות המגזין. הסקיצה הבאה מציגה דוגמא למימוש העיקרון הזה:

במסגרת המגזין, מעבר לכתבות עומק, מאמרים, רשומות מבלוגים ומרכיבים נוספים, יהיו שני פורמטים דומיננטיים: מדורים ופרויקטים.

מדורים: מטרת המדורים היא לעגן עיסוק קבוע (בד"כ פעם בשבוע) בנושאים שאינם זוכים לתשומת לב מספיקה. כך ניתן להבטיח במדור שבועי התייחסות קבועה לחייהם וצרכיהם של נכים, מצב מערכת הבריאות, חינוך מיוחד, תכנון עירוני, כלכלה אקולוגית, היסטוריה, צרכי קהילת עולי אתיופיה, יחסים בין דתיים, מצב הבדואים, ההוגים ששינו את חיינו, וכל נושא ראוי, חשוב ומעניין. מרבית כותבי המדורים יהיו אזרחים שמתמחים בתחומים השונים, ויחלקו מהידע שלהם לציבור בכל פורמט שיבחרו (המערכת תתמוך בכל הכשרה שתסייע למומחים לטפח את איכויות הכתיבה שלהם, כנדבך נוסף לידע עצמו).

מרבית המדורים ישתלבו במסגרת פרויקטים. כך למשל, פרויקט הכלכלה יכלול מדור שבועי על זכויות עובדים, פרויקט הסכסוך יארח מדי שבוע טור/ כתבה על גזענות, פרויקט השיח הציבורי יכלול מדור לבדיקת עובדות בתקשורת, וכן הלאה.

פרויקטים: הפרויקטים יהיו מסגרת רחבה, השמורה לנושאים מרכזיים הנכונים לכל זמן, שחשוב לאגד סביבם מוקד ידע שניתן להגיע אליו בכל נקודה.

פרויקט השיח הציבורי, למשל, יעסוק במתודולוגיית השיח שמעבר לדיונים הנושאיים עצמם, ויינתנו בו תשובות ככל שיתאפשר לשאלות כמו מה המשמעויות של שיח שמתנהל בצעקות ובהתלהמות, מהו בכלל שיח בריא, מדוע קיימת שנאה כה עזה במקרים רבים מדי בין ימין ושמאל, מדוע ישנן קריאות הולכות וגוברות להשתיק בעלי דעות שונות, מה תפקידם של שנאה, פחד, יהירות, או שמירה על דימוי עצמי על אופיו של השיח, מי משליט את השיח, מי מסוגל לצנזר שיח, מהם גבולות השפה של השיח, האם ניתן להגיע להסכמה על כללי משחק מסוימים, וכו'. פרויקט זה אמור לכלול גם קורס מקוון ברטוריקה להנחלת עקרונות שיח שיעלו את רמת הדיון, אינדקס מיתוסים ותפיסות שיעובה עם הזמן, בין השאר בסיוע הציבור (דוגמת כלכלן שרוצה לכתוב את הערך תחת "הורדת מסים טובה לכלכלה"), ועוד.

פרויקטים מתוכננים נוספים: כלכלה (מורה נבוכים לשוק ההון, המאבק האידיאולוגי בין התפיסות השונות, ההתפתחות ההיסטורית של הכלכלה עד לנקודת הזמן הנוכחית, כלכלה אקולוגית, תרבות הצריכה); גזענות (קורס מקוון בערבית, מקורות הגזענות, השינוי בהתייחסות לנושא במאה האחרונה, האם הגזענות אכן נעוצה בטבע האדם, השפעת ההיכרות המתפתחת עם תרבויות שונות באמצעות תקשורת ההמונים על רמת הגזענות, לאור הטענה השכיחה שגזענות נובעת מחוסר היכרות עם האחר); הסכסוך הישראלי פלסטיני; מערכת הבריאות הציבורית; ההיבטים הפסיכולוגיים של המחלוקות החברתיות והפוליטיות (מתוך תפיסה שהיקף ואיכות המידע שאנו מקבלים אמנם חשובים מאוד, אך לא פחות מכך יחסנו ופרשנותנו הסובייקטיבית את המידע), וכדו'.

שימוש נפוץ בפרויקטים עשוי להיות הפניה אליהם של אדם שבאנו איתו בשיחה בנושא שנדון. רציונל נוסף לפורמט נובע מכך שתכנים איכותיים וחשובים נוטים להיעלם במהירות בשל האופי הדינאמי של העיתונות, מבלי שיסודרו כלקסיקון בעמודי נושא (הפרויקטים המיוחדים ב"הארץ", וואינט ו-וואלה! כמעט שלא עוסקים בנושאים תשתיתיים.ובשאלות היסוד). נגישות הפרויקטים לאורך זמן תאפשר להם חשיפה מצטברת גבוהה מזו של הכותרות הראשיות (שם יקבלו תכני הפרויקטים והמדורים את החשיפה הראשונית).

ד. מדיניות התגובות תהיה קשוחה ביותר. לא נתפשר על שמירת החוק המפורש ועל האתיקה, ונסנן הסתה לגזענות או אלימות, איום בפגיעה באדם או בקבוצה, הכללות גסות, השמצות אנונימיות, פגיעה גסה ברגשות דתיים, הוצאת דיבה או פגיעה לא מוצדקת בפרטיות, שיח של שנאה, וכו'. העיקרון שלנו לשיח הוא "מדברים בשקט, כדי לאפשר הקשבה".

בניסיון לענות להתמרמרות שסינון התגובות צפוי לעורר בקרב חלק מהגולשים, נפרסם במדור יומי מקבץ תגובות שנפסלו עם הסבר מנומק ומנומס על סיבת הפסילה. כמו"כ, נשאף לספק כלי טכנולוגי שיאפשר לגולשים לבחור הצגה של התגובות על פי אשכולות (דיון ענייני, תגובות אד-הומינם, תגובות קצרצרות, וכדו), כמו גם כלי המאפשר ניתוח ביקורתי ומובנה של הטקסטים, שבו הציבור יוכל לציין מה בעיניו בכתבות הוא מידע קשה, ספקולציות, הבעת דעה שאינה במקום, וכדו'. פתיחות כזאת לביקורת עשויה לשרת את האתר בשיפור המקצועיות ובקבלת אמון רב יותר מהקוראים.