היום אנהג אחרת

עברה תקופה...

זמן מה שלא כתבתי,רק חשבתי איך אפשר לצאת מהמעגל שבו אני נמצאת האם החיים שולטים בי או שאני עליהם? האם אני זו שלוקחת יוזמה או זו שנסחפת עם הגל הבא?

מתנה נתן לי ה' וזו השיכחה איתה באה המחילה...

יש עולם שאותו לא כולם מכירים או נכון לומר עולם שבו כולנו חיים ובו יש מעברים לכל מיני שלבים בחיים...

שלב אחד אנחנו רווקים שמחים בהיותינו אנו. רוצים מישהו אבל לא לכל החיים אך לפני שזכינו בהיכרות עם אותו אדם אנו נמצאים במודעות שטוב לנו ככה הלבד ואז אנו מכירים את אותו אדם ונכנסים לשלב אחר כאילו בא מלאך לחש באוזני את סוד החיים-אהבה-...

כרגע אני בשלב שבו אני יודעת סוד מתוק ואלו שלא זכו בהיכרות עם בן זוג לא יכולים ולא יוכלו להבין את השלב...

אבל אף אחד לא הבטיחשהשלב נשאר תמיד... שהכל מושלם אף אחד לא אמר שצריך לנוח על זרי הדפנה אף אחד לא אמר שזהו רשת הביטחון שלי אף אחד לא הבטיח לי שתישאר איתי ופתאום... יום שמש בהיר וחמים על פני. אני במיטתי מתעוררת אט אט ולא יודעת את הבאות אני חושבת שזה לעולם ואז בנקודה הזו מגיע הברק מפיל אותי מגבוה גבוה ואני מנסה להאחז בכל כוחי או נכון לומר בשאריות כוחותי להישאר בעולם הזה במתיקות הנאהבת הזו... אבל זה נגמר אני חוזרת לעולם הרווקים החזקים הבטוחים שלהיות לבד זה טוב זה בריא ואז השיכחה מגיעה ואני כאחד האדם בשלב הקודם נעטפת שכבות על שכבות... שיכחה את יודעת שעלי לא עובדים ואני עקשנית וחזקה רוצה אני לחזור לשלב האהבים וצחוק הגורל זה מה שקרה...

הכרתי אדם נפלא באמת יש תקווה יש אמונה... אדם רגיש חושב עדין מדהים ובאמת היית לי איתי כאחד עפנו יחד גבוה גבוה... לא היינו צריכים זמן כדי להגיע למסקנה שאיתי טוב לך ואיתך טוב לי. רק שבועיים ובערב הראשון ידענו ושלא תחשבו שהוא עבד עלי או משהו ושאני תמימה ומאמינה לכל דבר... באמת באמת אהבנו. יותר חשוב לומר דיברנו הייתה תקשורת הייתה פתיחות. שזה לדעתי אחד הדברים החשובים בזוגיות.. פתיחות , סוג של גילוי או נכון לומר נשמתך ערומה ואינה מתביישת בכך כי מצאה את אשר חיכתה לה כל רמ"ח איבריך אומר שכן...

(לא כמו הקודם לא למדתי לאהוב אותו כמו אותך לא הייתי משנה בי דבר כדי להיות איתו כמו איתך ) אני באמת אני והוא באמת הוא... לדעת לקבל את האדם העומד מולך עם כל הקשיים שבו ולאהוב אותו עם כל זה זו האמת וכך גם היה לגבי שנינו...דיברנו על חתונה וכשנהיה זקנים נתנהג בדיוק אותו הדבר אבל הכל יקח יותר לאט כי הזקנה מאטה את האדם וגורמת לו מעין הכנה לעולם הבא אז הכל שקול ומדוד אצלו ומחושב ואיטי כיאילו נלחם במוות שלא יקח אותו... זה כבר סיפור אחר...

אבל הוא נלחץ מרוב לחץ נעלם... אני יודעת איפה אתה אני יכולה ללכת אליך ולומר תתעורר תסתכל לי בעניים תאמר שכל זה הייתה אשליה אבל אני נמנעת מלעשות זאת בכדי שתבוא מרצונך שזה יבוא ממך כך שבעתיד לא תגיד שלא קיבלת החלטה על חייך.. אני נותנת לך את החופש שלך בכדי שתבוא אלי מתוך בחירה חופשית מתוך הרצון הזה לשלוט בחייך... אך שכחת דבר אחד החיים הם זמן שאול החיים זה זמן שנתן לנו הקב"ה זה ששולט ומניע דברים ויודע נסתרות ומחשבות לב אדם... אני מחכה לך...