בין לבין אני מוצא עצמי חושב על החיים.
מה הם בשבילי ומהם חשיבותם.
לא אגיד את דעתי היא אינה שווה שמיעה.
אני מוצא עצמי מתמודד עם הרבה מאוד דברים
טובים,רעים,מצחיקים,משעממים.
ואולי זה רק אני שרואה זאת
יושב מן הצד ומסתכל על חייו ועל הדברים שהוא עבר עובר וחושב שיעבור.
אני צריך לרענן את עצמי מעט אני מרגיש חלוד
והאנשים שאמורים להבין את זה,יבינו.
אני לא יודע אם אוכל להתמודד עם האדם הזה
שרוצה לגרום לי לרע,לא אגיד מי זה.
למזלי הוא אינו בבית.
אך קיימות בי חשדות עזות כי הוא זה שלקח את יומני.
ואם הוא יקרא שם,בהביי מתן.
ישנם דברים שיסגירו אותו ויפלילו.
חה..שינסה אותי.
תגידו,ניסיתים פעם להסתכל על האנשים שסביבכם?
לתת להם הזדמנות לבטא את עצמם?
יצא לכם לעשות דבר כזה?
תאמינו לי,אנשים אוהבים לדבר,תנו להם לדבר.
אתם תתוגמלו בעתיד זכרו זאת.
אתם חושבים שלא ואתם מפקפקים במילתי.
אך אני יודע מניסיון.
אני יודע שהפוסט משמם מעט אך זה אני.
משעמם.
הרבה מן הפוסטים לא מובנים,את חלקם אני גם לא מבין.
אבל אני כותב בשביל עצמי בשביל לפרוק בשביל להוציא עצבים.
מי יודע אולי אעמוד במצב שאמחוק את הבלוג שלי.
זה יהיה מצחיק למען האמת,במילא לא מגיבים פה.
ואני איני ספאמר.
עשו את אשר תרצו זה לא מעניין אותי תגיבו לא תגיבו.
יש תאנשים שאכפת להם ממני ולי מהם.
וזה מה שאני צריך.
אז יופי לי.
והחיים...הם...
כמו שהם.
והמבין פאקינג יבין.
ואם אתם לא מבינים אז על הזין שלי סבבה?
אני מרגיש שאני מתחיל לדבר אל עצמי פה חח
טוב אז אסיים בזאת את הפוסט חסר המשמעות הזה
בתקווה שאם יש בו מעט משמעות אז שתבינו משהו.
להת'.