יש לי 3 מנהלים. אחד מהם רועי אוהב לדחוף לי את כל משימות הבט"ש הקיימות: ניקיון חלונות, שטיפת רצפה, הרמת לכלוך מהרצפה.
כל הזמן איכשהו אני עובד איתו. פשוט מדהים. וכל פעם הוא מחפש איך לזיין אותי עוד.
אחרי יום שלם של נקיונות שבין היתר כולל הרמת לכלוך מהשטח של המסעדה (ניקיון פדנטי עד רמת השיערה והעלה בשטח של מעל 250 מ"ר) הוא החליט שאני צריך לקרצף שולחנות עם סקוטש. סבבה. סוג של.
אבל מתי?? מתי שהתחילה הפסקת חשמל במסעדה. אז באתי אליו והתחלתי להתווכח איתו שזה לא אפקטיבי שאני אקרצף בחושך בלי לראות מה אני מקרצף. כשביקתי לחכות עד שיחזור החשמל הוא תירץ בזה שהוא לא משלם לי על לשבת ולא לעשות דבר ובזה שאולי אחר כך המסעדה תהיה מפוצצת. המסעדה לא תהיה מפוצצת!!!! זה חורף. מתי בשבוע האחרון היה "פיצוץ" במסעדה????
זיין לי ת'שכל , רמז לי על פיטורים, ועוד אמר לי שאני לא בסדר.
אני .לא בסדר!!!!
סבבה. תראה לי מלצר אחד שמנקה את המסעדה כמוני. רק אותי מזיינים.
בנוסף, באותו יום הוא איחר ב-45 דקות. הוא לא העלה על דעתו אפילו שהוא צריך לבוא לפתוח את המסעדה. כשהתקשרתי אליו להודיע שהמסעדה עדיין סגורה היה בהלם וחזר אלפי פעמים שבלוח משמרות היה רשום שמישהו אחר פותח. במקום לסתום את הפה ולבוא כבר האינפנטיליות שלו המשיך לסובב אותו סביב "אני צודק, זאת לא אשמתי, היה רשום".
ול-א היה רשום.
עד שהוא בא כבר התחלתי לסדר בחוץ קצת את המסעדה.
למחרת מנהל אחר אומר לי שאני אקבל כסף רק מהרגע שעשיתי כניסה. דהיינו ה-45 דקות האלה שהייתי יכול להיות בבית פרשו כנפיים ועפו.
נתחיל מזה שזה לא חוקי כן? לא אשמתי שהדגנרט הזה איחר. אני הייתי שם, מוכן לעבוד.
שנית, התחלתי לסדר את המסעדה הרקובה הזאת עוד לפני שעשיתי כניסה למחשב.
מה אנחנו לומדים מזה? שלא משנה כמה אתם תשקיעו מעצמכם, יש מקומות של פרזיטים שלעולם לא יעריכו את מה שאתה עושה עבורם.
אתמול היה לקוח שדיבר חלש ומלמל. כדי לוודא שאני אכן אטפל בהזמנה כמו שהיא, שאלתי אותו פעם אחר פעם מה הוא רוצה עד רמה שבה כבר התחלתי להרגיש אידיוט.
כשההמבורגר שלו הגיע בלי פטריות הוא התחיל למלמל שהוא הזמין פטריות.
ראיתי את עצמי אומר לו "אם תלמד לא למלמל יש מצב אנשים יבינו מה אתה רוצה מהחיים שלהם" ושנייה לפני שזה קרה באמת, כבר כשפתחתי את הפה להגיד לו את זה, סגרתי את הפה, המתנתי רגע,נרגעתי, ואמרתי לו בסדר.....
איפוק, למוגבלים. לא בטוח שמגיע להם.