כולם אומרים לי שאני צריכה ללמוד לשלוט ברגשות שלי אבל אני פשוט לא יכולה
כולם אומרים לי שיש אנשים שלא שווה שאני אתעצבן בגללם אבל אני פשוט לא יכולה
אחרי ההקדמה הקטנה הזאת בטח תחשבו שאני כל הזמן מפגינה רגשות באגרסיביות אבל זה לא באמת ככה
אני שולטת ברגשות שלי אבל בסולם של חמש מתוך עשר.. למה בחרתי לקרוא לקטע עצבנות מיותרת? בטח תבינו אחרי הקטע הבא:
היום התכתבתי ב ICQ כרגיל אבל אז ילדה אחת שאי אפשר לסבול- מעצבנת, סנובית, נדחפת, צבועה, רכלנית, תמכור את אמא שלה בשביל להיות קצת יותר "מקובלת" ואהודה- שלחה לי הודעה שבא היה כתוב מוגיייי -כאילו שם חיבה לאלמוג- אל תבינו אותי לא נכון אני לא ילדה אפלה עבנית וקשוחה אני מאוד עליזה - בדרך כלל - אבל אני לא סובלת שנותנים לי שמות חיבה כמו מוגי, אלמוגוש, מאמי, כפרה וכולי... וכבר הבהרתי למציקה שאני לא רוצה שהיא תקרא לי ככה והיא ממשיכה .. היא ממש עצבנה אותי הרגשתי שאם היא הייתה לידי יכולתי לתת לה סטירה ולהעיף אותה למאדים ואני לא הטיפוס האלים.
בכל אופן.. ממש התעצבנתי בגללה וכמעט העלבתי ופגעתי ברגשות של ידיד ממש ממש טוב שלי וכל זה בגללה.
אני לא יודעת למה אני כותבת בלוג, אולי זה בגלל שאני פשוט מרגישה בודדה מדי פעם (בזמן האחרון רוב הזמן) מרגישה שאין לי באמת מישהו או מישהי שאפשר לסמוך עליו, יש לי המון חברים מתוכם כמה ממש טובים אבל מפריע לי שהם לא תמיד לצידי , מפריע לי שכשאני הכי צריכה חיבוק ומילת עידוד הם פשוט לא שם, ואי אפשר להאשים אותם, הם לא יכולים להיות זמינים 24 שעות ביממה. בכל אופן אני חושבת שעצם העובדה שאנשים מגיבים לי בבלוג, מגלים התעניינות מעודדת אותי.
ולכן אני רוצה להקדיש תודה מיוחדת לכל המגיבים שעוזרים לי לשרוד עוד יום ועוד יומיים במרוץ המטורף הזה שמטרתו לא נודעת שלו אנחנו קוראים חיים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
rockteen