קראתי עכשיו את כל ההיסטורה שלי ושלו באיסיקיו מתחילת שנה שעברה .. פשוט אז הורדתי בפעם האחרונה מירנדה .. וכל מה שהיה לפני זה נמחק .
וזה מצחיק .. כי כל ההיסטוריה שנמחקה , כאילו נמחקה לי גם מהראש .. אני לא זוכרת שום דבר מהתקופה שהיינו חברים
זוכרת כזה במטושטש ... בגלל זה מאז אני לא מורידה מירנדה חדשה , למרות שנמאס לי ממנה
כי כן , יכול להיות שאני לא רוצה לשכוח . אני לא רוצה לשכוח כי נכון שאיתו הייתה לי תקופה ממש מגעילה
אבל היו גם תקופות טובות , מקסימות אפילו , שאני לא רוצה לשכוח .
האמת שחבל שנמחקה ההיסטוריה מלפני שנתיים .. כי אז הוא אהב אותי ,
אח , איזו שיחות ארוכות היו לנו ... היינו מדברים על הכל
על כמה שאנחנו אוהבים אחד את השני למרות שלא היינו חברים
היינו מתכננים איך נברח מכולם בטיול השנתי נתפוס לנו מקום שקט ונתבודד
ונוכל להביט אחד לשני בעיניים כמה שאנחנו רוצים , בלי שיפריעו לנו
נכנסתי להיסטוריה כדי להיזכר קצת ..
רציתי להיזכר איך הוא היה מדבר אליי
הוא כ"כ אהב אותי , ורואים את זה
אני כ"כ שבורה עכשיו .
אני מתגעגעת אליו עכשיו יותר מתמיד
אני צריכה אותו .
הוא היחיד שמכיר אותי באמת , שמבין אותי
אני פשוט איבדתי אותו .. יותר מפעמיים
פעם אחת בגללי , פעם אחת בגללו , פעם אחת בגלל ילדה אחת מטומטמת !
שנה שעברה היה לנו את הריב הכי גדול .
שחשבתי שאני אאדבד אותו לתמיד .
זאת הייתה הפעם הראשנה ששברו לי את הלב באמת . הפעם הראשונה שהוא שבר לי את הלב
והפעם באמת אבל ..
עכשיו שאני חושבת על זה , כל הריבים המטומטמים שהיו לנו בעבר בכלל לא משתווים לריב הענק הזה שהיה לי איתו בתחילת שנה שעברה
הריב הראשון היה כשנפרדתי ממנו . הוא היה כ"כ פגוע אז היה רץ לילדה אחרת ואיכשהוא נהיה חבר שלה . :\
כניראה הוא החליט להתנקם בי .. בכייתי לילות שלמים , קיוויתי שהם יפרדו כדי שהוא יחזור להיות שלי שוב
אבל זה לא קרה .
עד שתפסתי אומץ ודיברתי איתו .. שאלתי אותו אם הוא באמת אוהב אותה . הוא שתק . והיה לו מבט בעיינים כזה שאומר שהוא ל=א אוהב אותה .. שהוא עושה את
זה כדי שאני אקנא . ושהוא רוצה אותי ורק אותי .
אבל הוא לא ענה .
אז שאלתי שוב והפעם חזק יותר
" אתה א ו ה ב אותה ? "
והוא סימן עם הראש שכן ..
נשברתי . באותו רגע הבנתי שזהו
החיים שלי נגמרו . ישר הלכתי משם כדי שלא ירדו לי דמעות מולו
הלכתי הביתה נכנסתי לחדר סגרתי תדלת ובכיתי . בכיתי , בכיתי ובכיתי
היום אני כבר לא בוכה בגללו .. רק כואב לי . כואב לי כי אני יודעת
שאם לא הייתי נפרדת ממנו , הוא בחייים לא היה נפרד ממני . הוא אהב אותי , אני זאת שנתתי לו ללכת
אני זאת שהשפלתי אותו ראשונה .. זרקתי אותו פעמיים ודאגתי שכולם ידעו על זה ..
אחרי חודש בערך שהם היו חברים דיברנו שוב .. הפעם הוא יזם את השיחה .. הוא אמר שהוא לא מצליח לשכוח אותי
עלה בי חיוך קטן והרגשתי שאולי זה בכל זאת לא הסוף .. ואז ידעתי שאני חייבת להתנשק איתו
נשיקה אחת והוא יזכר כמה שהוא אהב אותי ידעתי את זה פשוט ידעתי .
אבל לפני שבכלל הספקתי להפגש איתו , הם נפרדו
אני עד היום לא יודעת מי נפרד ממי והאמת שזה גם לא ממש משנה לי
העיקר שהוא היה פנוי ...
שנה שעברה זה היה ריב אחר
ממש אחר
הוא אמר לי שהוא כבר לא אוהב אותי
אחרי שנפגשתי אותו מלא פעמים והתנשקתי איתו והכל רק בגלל שידעתי שהוא אוהב אותי .
כי הוא אמר לי .
הוא שיקר לי .. הוא סיפר לי על הילדה הזאת שהוא אוהב
לא רק שהוא בא וזורק לי את זה בפרצוף שהוא לא אוהב אותי . ושהוא שיקר לי . הוא גם מספר לי כמה שהוא אוהב אותה
וכמה שהוא לא יכול בלעדייה .. ואני כ"כ התעצבנתי הייתי כעוסה ופגועה שפשוט השיחה הזאת הפכה לריב הכי גדול בחיים שלי
עם הבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם .
מאז ניתקנו קשר . אני ביקשתי ממנו ..
שלא נדבר יותר , לא ניפגש , לא נסתכל אחד על השניה בשיעורים
פשוט כלום
שישכח ממני ואני ממנו וכל אחד ימשיך בחיים שלו .
וכך באמת היה .. עברו להם שלושה חודשים כואבים מאוד בלעדיו .
לא היה יום שלא חשבתי עליו .
למרות שבשלושה חודשים האלה הכרתי המון בנים וגם נדלקתי עליהם
פשוט שום דבר לא היה אותו דבר , שום דבר לא היה אמיתי
איכשהו תמיד שאני נדלקת על מישו ואני חושבת , הו ! הנה עכשיו אני מתחילה להתאהב וסוף סוף אני אשכח את הילד הזה
ששבר לי את הלב .
איכשהו תמיד אבל תמייייייד הכל חוזר אליו , הכל
לא משנה כמה פעמים ניסיתי לשכנע את עצמי שאני שונאת אותו .
ותאמינו לי ששנאתי אותו אחרי כל מה שהוא עשה לי . והוא פגע בי המון . אני לא רוצה לפרט על זה כי זה כואב לי .
אבל בעצם ? אין הבדל בין שנאה לאהבה - אותו דבר . גם שאתה אוהב מישהו וגם שאתה שונא מישו , איכפת לך ממנו
אבל עכשיו אני כבר יודעת . שהוא בלב שלי לנצח . לתמיד . כי המקום שלו שם .. מאז ומתמיד
ונכון שהמשכתי עם החייים שלי . ושאמרתי לו שאני כבר לא אוהבת אותו . ואמרתי לכולם
והנה אפילו יש באויר אהבה חדשה 3>
אני עדיין מקווה ואני תמיד אקווה עמוק עמוק בפנים
שיום אחד הוא יקום בבוקר , ויזכר שהוא פעם היה מאוהב בי
שהוא היה מוכן למות בשבילי .
ושאם זה יקרה - אני נשבעת שאני אעזוב את כל מה שיש לי
ואלך להיות איתו ... ואתקן את כל הטעויות שעשיתי איתו .
אבל אני יודעת שזה בחייים לא יקרה , ואני לא רוצה סתם להיכנס לאשליות
אני מעדיפה שישאר ככה כמו שעכשיו .
אנחנו ידידים וזהו . לא רוצה להפגע שוב
אבל גם לא רוצה לאבד אותו שוב
אז אני פשוט משחקת אותה כאילו הכל כרגיל ,
כאילו אני כבר לא מאוהבת בו ושאנחנו בסך הכל ידידים
כי אני פשוט מפחדת
שאם הוא ידע שאני עדיין אוהבת אותו .
אני אאבד אותו . שוב :(
בבלוג זה
בכל הבלוגים
