לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי: 

בת: 30

ICQ: 333296108 

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2008    >>
אבגדהוש
      1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2008

פרק 16+17 מסילת החיים או מסילת המוות


אז כן . 12 קוראים זה יותר מדי כדי לאכזבXD

אז אני מעלה פה את הפרק : ] נראה אם יהיו מספיק תגובות כדי שאני ימשיך.

תדעו לכם אין תגובות = אין המשך .

עכשיו אני מעלה את פרק 16 שוב סתם בשביל כל אלה ששכחו וזה.

מה שנקרא לרענן זיכרון.

-.-.-.-.-.-.-.-..-.-.-.

פרק 16 - " מסילת החיים או מסילת המוות"

 

הוא סובב את ראשו, רואה אותה מתקדמת אליו,'סוף סוף' נאנח בתוך עצמו מסתכל עליה,

סקיני ג'ינס על רגליה, וחולצה ורדרדה נחה על פלג גופה העליון.

עיניה הירקרקות מודגשות בעיפרון שחור עדין, ועל שפתיה מרוח גלוס שקוף.

'אוי היא מדהימה' חשב טום  מחייך חיוך שובב.

"סליחה שאיחרתי" אמרה,

"זה בסדר" אמר מוריד את ראשו ונושק אל לחייה, ריח הבושם שלו נכנס אל תוך אפה גורם לה לתחושה כה נעימה,

"אוה.. יש לך ריח טוב" לחשה בשקט כשלחייה מאדימות יותר ויותר,

"תודה" אמר טום מחייך את חיכו הכובש.

"טוב אז בואי נלך" אמר טום, משלב ידו בידה בעדינות גורם לפרפרי ביטנה להתעורר,

"פה גדול" אמרה אשלי בעודה מקרבת את הפיצה לפיו של ביל, רגליה קרוחות סביב מותניו, ידיו מחזיקות במותניה

וידיה מאכילות אותו.

"נו אש.. עזבי את הפיצה אני לא רוצה אותה" אמר מסתכל אל תוך עיניה,

"אז מה אתה רוצה בי ?" שאלה שמה את המשולש חזרה,

"אותך" אמר נושק בעדינות לשפתיה. אשלי תפסה בפניו מעמיקה את הנשיקה ,

פתחת את שפתיה שולחת את לשונה אל פיו. הוא תפס בעורפה משחק בלשונה עם לשונו, עיניהם עצומות.

ידיהם של ג'סיקה ושל טום היו משולבות זו בזו במשך כל הדרך אל בית הקפה האהוב על טום.

היא שמרה על ראשה מושפל ומתעניין ברצפה.

בעיניו היא לא יכלה להביט כי הרגישה שסומק עז מעטר את פניה ברגע הזה.

"וואו,מקום יפה.." היא אמרה בשקט ובחיוך.

"כן,האהוב עליי." השיב טום בחיוך.

הוא הוביל את ג'סיקה למקום בסוף בית הקפה,מקום יותר סגור.

הם התיישבו אחד מול השני וטום החל לבחון אותה,כבר חושב איך היא תהייה במיטתו.

"טום,אני יכולה לשאול אותך משהו?" שאלה ג'סיקה לפתע,קוטעת את הפנטזיות שלו עליה.

לטום לקחו רגע או שניים לחזור למציאות אך הוא חיפה על עצמו בחיוך כובש שהמיס את ג'סיקה וענה במהרה "ברור."

"למה,למה דווקא אותי הזמנת לצאת? יש עוד מליון בנות יפות בשכבה שלנו ואני בבירור יפה פחות מהן." היא שאלה.

"כי את נראית לי יפה ועם אופי טוב.ולא כמו הזונות האלו." הוא ענה,מניח את ידיו החמות על ידיה ורוכן מעל השולחן

לכיוונה,נושק לשפתיה ברכות.

רגשות מוזרים הופיעו בתוכה,רגשות שלא הרגישה.

ג'סיקה התרחקה מטום,עוצרת את הנשיקה.

טום הביט בה בבלבול אך זו רק השפילה את מבטה.

"ג'סי.." הוא קרא בשמה,גורם לה להרים את מבטה הסמוק אליו.

הוא חייך אליה חיוך מרגיע וסימן למלצרית הבלונדינית,שעמדה שם והביטה בהם מרגע שהגיעו, לגשת אליו.

"טום! כמה זמן לא ראיתי אותך! נעלמת לי." חייכה המלצרית,שנראתה גדולה מהם בכמה שנים בודדות.

"כן את יודעת." הוא חייך.

"אני כבר בא." הוא לחש לג'סיקה,קם ולוקח את קתרין המלצרית לצד.

"תשמעי קתי,אני צריך שתביאי לי משהו רומנטי..את יודעת שאני לא מבין בזה בגרוש.

תכיני משהו שאת היית רוצה שזה שאת אוהבת היה מביא לך." הוא לחש לאוזנה,קרץ וניגש לשולחנו בחזרה.

"אם רק היית יודע שאתה זה שאני אוהבת.." היא לחשה בשקט והתקדמה למטבח לבצע אחר הוראותיו של טום.

לאחר 15 דקות שבהן טום וג'סיקה הכירו יותר,הגיעה קתרין עם מגש בו היו שתי כוסות שוקו חם וגלידה ענק

בצורת לב עליו רשום I love you “  .

"תהנו,זוג יונים." חייכה באילוץ ונעלמה אל המטבח.

"וואו,טום.." ג'סיקה נותרה ללא מילים בפיה.

טום רק חייך והגניב מבט אל המטבח,מביט בקתרין העומדת שם ונושכת את שפתה התחתונה כך שכבר סימני דם החלו

להופיע.

הוא הרגיש מוזר פתאום.

הוא ידע ש"עוגת הגלידה" מוקדשת לו.

בקושי רב הוא סובב את ראשו בחזרה אל ג'סיקה.

טום וג'סיקה התחילו לאכול את הגלידה,נהנים מטעם הווניל.

"טום כבר מאוחר,נוכל לחזור?" שאלה ג'סיקה לאחר כשעתיים.

"בטח." הוא חייך באילוץ קל.

הם קמו,מתקדמים לצאת בעוד טום מחליף מבטים עם קתרין שעומדת בכניסה למטבח,עיניה הכחולות מבריקות מדמעות.

"תודה שליווית אותי הביתה." ג'סיקה חייכה בביישנות.

"אין על מה." אמר טום.

"אתה רוצה לעלות אליי הביתה לשתות משהו?" שאלה ג'סיקה,רומזת.

"לא,תודה.פשוט כבר מאוחר,אני חייב ללכת.." הוא ענה.

הרצון של להשכיב אותה פשוט עזב אותו.

"הו,אוקיי.אז בפעם אחרת." היא חייכה.

"כן,נהניתי מאוד ג'סי.ביי." הוא נשק ללחיה ועזב את המקום עוד לפני שזו הספיקה לפתוח את פיה.

טום טייל ברחוב,ידיו תקועות בכיס חולצת הקפוצ'ון שלו.

"ביל עצור." מלמלה אשלי לתוך שפתיו אשר בלעו אותה.

"מה.?" הוא מלמל,ממשיך.

"אני צריכה פיפי!" היא אמרה וזה התנתק במהירות.

"לכי ותחזרי מהר! כי אני כבר מתגעגע." הוא חייך מביט בה קמה ממקומה.

"אוי תפסיק להיות קיטשי." היא צחקה והלכה אל השירותים.

כאשר חזרה היא הביטה בביל שעטה על פרצופו הבעה מודאגת ומשחק בפלאפון.

"מה קרה?" שאלה אשלי,מתיישבת לידו.

"כבר מאוחר וטום לא חזר מהדייט." ענה ביל.

"נו הם בטח עלו אליה הביתה ואתה יודע..זרמו." היא חייכה.

"כן,כנראה שאת צודקת." הוא ענה.

"אשלי,אני באמת אוהב אותך." הוא אמר,מביט עמוק בעיניה.

"גם אני אוהבת אותך בילי..." היא השיבה,עיניה מהופנטות לעיניו.

"אני לא יודע מה אני אעשה אם אי פעם אני אאבד אותך." הוא אמר,מחבק אותה בחוזקה.

"אל תדאג,אתה לא תאבד אותי." היא לחשה.

 

-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.

הינה קבלו אותו סוף סוף !

פרק 17 - " מסילת החיים או מסילת המוות "

 

טום מצא את עצמו, יושב על כיסא גבוהה ליד הבר. מזמין כוס אחר כוס.

הוא יצא החוצה אל הלילה הקודר, מתחיל להתהלך ברחובות בקושי מחזיק את עצמו על רגליו.

ראשו הסתחרר, עיניו היו כבדות.

"טום?" הוא שמע קול מאחוריו, הוא סובב את ראשו.

"קתרין!!" קרא ורץ אליה כמעט מועד.

"טום מה קרה לך? " שאלה בדאגה.

"כלום..מה צריך כבר לקרות?" שאל מסתכל עליה בקושי.

"אתה מסטול לגמרי" אמרה מריחה ממנו ריח של אלכוהול

"אני לא!!" צעק,

"טוב אל תצעק!" ציוותה.

"קתרין.." הוא לחש מקרב פניו לפניה.

ריח האלכוהול נדף ממנו, ליבה של קתרין הלם בחוזקה.

"טום לא!" אמרה, מתרחקת ממנו,

"למה לא ?! " התרגז

קתרין סיבבה את ראשה אל עבר בחור אחד שעמד לא רחוק מהם.

"מצטערת" אמרה רצה משם,



"ביל בוא תישן אצלי היום" אמרה אשלי,

"בסדר.. בואי אני רק אקח בגדים ונלך אלייך" אמר, נשק לשפתיה וקם.

כעבור רבע שעה הוא ירד אליה כשתיק על גבו.

"את באה ?" שאל.

"כן" השיבה קמה מין הספה ומתקדמת אליו אוחזת בידו.

"בוא" אמרה מושחת אותו לכיוון היציאה.

ביל נעל את הדלת והם התקדמו אל עבר ביתה של אשלי,

כשקולות הלילה מלווים אותם.



זעמו של טום עלה, הוא הלך בצעדים מהירים אל ביתה של ג'סיקה.

כשהגיע, נעמד ליד דלת ביתה נוקש עליה שלושה פעמים.

דלת הבית נפתחה, וראשה של ג'סיקה הציץ החוצה.

"טום?" שאלה בקול מודאג

"מה קרה לך?" הוסיפה כאשר ראתה שכמעט ולא עומד על רגליו.

"ג'סי.." לחש נכנס אל תוך ביתה, נוגע בפניה.

"טום אתה שיכור!" קראה מרגישה את ריח האלכוהול נודף ממנו.

"אני לא" אמר מסתכל עליה במבט תמים, ממיס אותה מבפנים.

הוא שלח ידו אל לחיה מלטף אותה בעדינות,

"טום" לחשה והוא שם את אצבעו על שפתיה.

"אני אוהב אותך" שיקר, נושק לשפתיה וזו זורמת איתו, נבלעת בין שפתיו.

הוא דחף אותה מאט לכיוון הספה, משכיב אותה ונשכב עליה.

ידיו נשלחו מתחת לחולצתה .

"די..דיי.. טום" לחשה תופסת בידיו,

"למה?" שאל תוך כדי שהוא מלטף את ביטנה,

"כי..כי.. אתה שיכור וזה לא מתאים עכשיו טום" דיברה מהר,

"אבל אני אוהב אותך" אמר כילד קטן, נצמד שוב אל שפתיה.

היא תפסה בעורפו, זורמת עימו לנשיקה פראית וארוכה.

הוא החל לעלות את חולצתה מעלה ומעלה  מעביר צמרמורת בכל גופה, לבסוף הוריד אותה לגמרי מגופה.

חושף לפניו חזייה ורודה ובטן שטוחה.

הוא העביר את ידו במורד ביטנה מגיע עם ידיו אל מכניסה פותח אותם וזורק ברשלנות.

לאחר מכן, פתח את חזייתה במהירות זורק אותה לשאר הבגדים והוריד ממנה את התחתונים בעזרת שיניו,

ליבה פעם בתוך חיכה בחוזקה כה רבה,

הוא הוריד מעצמו את מכנסיו ואת הבוקסר, ולאחר מכן נכנס לתוכה במכה.

היא תפסה בעורו בחוזקה, עוצמת את עיניה ומוציאה צעקה חלשה מכאב.

דמעות החלו להתגלגל במורד לחייה, דמעות חמות.

אך הוא לא שם לב, הוא המשיך לנוע במהירות וחוזקה גורם לה כאב רב,

ללא כל אהבה, ללא כל רגש.

כאשר הם סיימו, הוא נשכב עליה באפס כוחות ונרדם.

זמן רב לאחר מכן, שכבה היא ככה כשהוא עליה, ודמעות שוטפות את לחייה.

.-.-.-.-.-.-.-.-..-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.-.

תאמת שזהו : ]

לא נגמר במתח .

לא נורא... עכשיו תגיבו . שאני אדע עם להמשיך עם הבלוג.

ותעשו לי טובהמ תפרסמו בכל מקום שאתם רק יכולים את הבלוג , זה הכי הרבה שתם יכולים : ]

נכתב על ידי , 17/11/2008 14:46  
36 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



15,721
הבלוג משוייך לקטגוריות: מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתמרווווווש אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תמרווווווש ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)