שבדיוק אחרי.

החיוך הגדול השפוך על הפנים, לבד.

אחר כך, לקום ולהתחיל לחפש משהו מתוק,

להשיק כוסות מתוקות של התפרקות- לחיים.

אני נזכרת בבוקר שבו התהלכתי סתורת שיער בבית לא מוכר אבל מזמין,

מחפשת שוקולד להשיק בו את השמחה שבגוף ומוצאת בחיוך באשר אלך רק תמרים ודבש.

כן, אני מחייכת לעצמי גם במטבח בבית.

שכבה של טחינה גולמית ועליה דבש,

וכמה טוב ונעים לי עכשיו.