שאני צריכה לכתוב משהו קצר וברור כדי להוציא את כולם מהמחילות.

תודה .

אני שונאת שבועות שהסדר שלהם משתבש כל כך. אתמול שוב יכולתי להשבע שיום חמישי,

ואילו היום אני בשוונג חצי לא ער בכלל, כבר התחלתי לכוון לי תזכורות עבודה למחר.

אוף, סוף היום הזה:

נדמה היה לי שההסעה המאוחרת התבטלה, ולכן יצאתי שוב עם האחרון-סוגר-את-הדלת אל לתחנה.

עמדה שם חיילת עם נשק. את מחכה הרבה? שאלתי אותה. והיא ענתה "אני בשמירה"  ח"ח לצ' על האבחנה הדקיקה!

אחר כך תפסתי אוטובוס, והיה נחמד מאוד. סידרתי את הלבוש וגיליתי שהכומתה מונחת הפוכה, הסיכה אחורה.

"למה אף אחד לא אומר לי להפסיק כשהיום צריך להגמר?" חשבתי כשהפכתי אותה.

מאחורי ישבה דמות שלא ראיתי. בהתחלה היא זמזמה אבל אז התחילה לשיר, והבנתי שבגנים כבר עובדים על פסח:

"איך יודעים שבא אביב? מסתכלים סביב סביב. ואם רואים... ידיים... אז יודעים שבא אביב!"

חייכתי לעצמי. "ואם רואים... ידיים", הקול ניסה שוב, ואני השלמתי בראש "המון ידיים חרוצות נושאות סלים כבדים עם יין ומצות".

הדמות שמאחורי הסתפקה בלה-לה-לה לא החלטי. הסתובבתי אחורה בחיוך, אבל ראיתי רק אמא שלא מבינה למה החיילת הזאת מסתכלת על הילד שלה.

"מותר לעזור לו עם השיר?" שאלתי והיא חייכה בהפתעה והנהנה. אחרי שהצטרף אלי לבית הראשון הוא הפסיק לשיר.

כנראה הפחדתי אותו אחרי הכל. ואמא שלו רק שאלה: את כל זה את זוכרת מהגן?

אחר כך הוא נרדם ואני המשכתי להסתכל דרך החלון וגיליתי שהאוטובוס מתפתל. ומתפתל. ונראה שארוכה עוד הדרך.

ראשון לציון היא עיר איומה מבחינה תעבורתית. לנוסעים בתחבורה ציבורית. נסו ותתענו.

כאילו לא היה בכך די, באמצע הפיתולים צלצלה אלי עוד מישהי מההסעה המאוחרתושאלה איפה אני כי ההסעה עומדת לצאת... גררר. 

בסוף הוא הוריד אותי איפהשהוא שנראה מסחרי מספיק בשביל שיהיה אוטובוס אלי הבית, אבל כמובן רק הגרסה הפתלתלה של אוטובוס.

'תעצבנתי. חיפשתי תחנה אחרת. במקום זה רק הישלתי בדרך כל מיני דברים. נפלו לי הדרגות מהסוודר. לזה שמתי לב מיד.

אחר כך מצאתי במקום תחנה רק חנויות לאביזרי מין. לא היה שם את אחיו הקטן, אז צלצלתי לאמא ואמרתי לה שאם היא תבוא לקניון אני מזמינה אותה לקפה   היא הסכימה לקחת אותי הביתה (באוטו! בלי פיתולים!) אפילו בחיני-חינם. בדרך חזרה לקניון מצאתי גם את מחמם הצוואר זרוק על הרצפה. "לאן הלכת?" רשפתי עליו, רוקעת ברגליים, והרמתי אותו בחזרה אל התיק.  

אני עייפה ורעבה ומרוגזת אבל נחמד לי כל הזמן בלי שהתכוונתי.