הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 11/2009
 איך את לא רואה שאת תקועה,
תמיד אותו מקום, רק עם מישהו אחר
ניצבת בתנוחה הידועה
הרוח שתנשוב והגשם שירד
[עננה, קובי אוז, טיפקס, מילים ביצוע]
זה מה שמתנגן בראש שלי,
כשכבר שלושה ימים שאני רוצה לכתוב לה:
איך את לא רואה ששוב אני מחכה לתשובה ממך.
אני מרגישה את החריקה שוב, של מערכת היחסים הזאת,
שבכלל לא נמצאת בשום הלימה עם החיים שלי.
עננה
אוהבת את השמש
הצל שלה נופל עלינו למטה
פעם למדנו אנגלית ביחד בכתה והמורה אמרה שיש ביטוי כזה באנגלית
every cloud has a silver lining
ואיך אני כמעט מיד כתבתי לעצמי בצד עיבוד ערפילי ושוטם-עצמו:
לכל שוליים מוזהבים יש ענן, ולך יש אותי.
אני עדיין מרגישה ככה לפעמים
אתמול בספר הפנים הסתכלתי וראיתי תמונה שלה מסבה פנים, ורציתי לומר:
את כל כך יפה בשמש, את כל כך יפה.
כל הדברים האלה שרציתי לומר ובמקומם אני סוגרת את החלון ומרגישה מלוכלכת.
שיבוא כבר גשם לנקות את האבק העצוב מעל השמשה הזאת,
הרוח שתנשוב והגשם שירד, מהר.
סימן השאלה הנצחי הזה בסוף הקטגוריה לקטע:
מראית- איִן?
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
