 הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 1/2010
 הרבה זמן לא כתבתי כאן וכבר כמה פעמים השבוע ישבתי מול החלון הזה שמקביל לדף ריק, ושתקתי. מרגיש לי טחוב ולא מאוורר.
לספר ש: היום היה קר מדי על הרצפה וישבתי על התיק שלי, ובסוף התברר שנשבר בתוכו התרמוס והכל התמלא בתה ריחני. עד כד כך אני מחטיאה בגדול לאחרונה. שלא לדבר על הטעויות שאני עושה בפניה לאנשים.
ובדבר פניה לאנשים: היום ידיד התייעץ איתי והייתי באבדן עצות לא כי אין לי עצות, אלא כי אני לא רגילה להיות בעמדה הזאת, של לשמוע מישהו מתייעץ איתי. אני חושבת אני רוצה להיות בעמדה הזאת יותר כדי לתרגל אותה ולהשתפר בזה. לצד ההודאה שלי בכך שלא היה לי מושג, אני צריכה להודות לו על ההזדמנות.
תשושה (ואין לי תרמוס למחר) לולא זה היה כל כך מצחיק...
| |
|