הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
| 1/2010
עם חיוך לא נורמלי / את הלב היא שברה לי כל הזמן
ג'סי ג'סי, ג'סי ג'סיקה.
גם אני באופן קבוע לא-לבד.
אתמול הייתי כל הערב עם חברים וגם קניתי תרמוס,
והיום ביטלו את ההסעות המאוחרות ונהיו לי שעתיים פחות לעבודה,
אז נשארתי עד הרגע האחרון ושכחתי את התרמוס במשרד
בדיוק כמו ששכחתי את הטלפון הנייד ביום חמישי (תקופה עמוסה),
ואז היה לי זמן בלתי צפוי (שעתיים קודם הביתה, ולא לתל אביב איפה שתכניות הלא-לבד שלי)
אז קפצתי לבקר את סבתא, וכך נודע לי שסבא כבר יומיים מאושפז.
אוף. אני שונאת דברים כאלה. שאני כבר לא נמצאת מספיק זמן עם המשפחה שלי בשביל לא לגלות דברים כאלה במקרה.
בעיקר שכשהסבא השני שלי נפטר הודיעו לנו בשיטת סבתא עלתה על הגג [צריך לדפדף קצת למטה עד הקטע המודגש].
וזה אחד הדברים הכי מבאסים בעשור החדש הזה, בסופו מאוד סביר שלא יהיו לי יותר סבים.
נ.ב
ולסבתא היה לתת לי עוד עותק מהתרמוס המעולה ההוא שישבתי עליו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
