(כדי לסכור את פי, אני מתלוננת יותר מדי).

סתם, זה בשביל הפלאפון:

היום בשיעור הוא נפל והסוללה שלו יצאה מהמקום. כיוונתי מחדש תאריך ושעה ושכחתי מזה.
וכך יצא שחזרתי לדירה אחרי יום ארוך שבעיקר סופו משעמם וארבע שעות שינה,

כיוונתי את השעון לחצי שעה לפני שקבעתי עם המתרגל המוזר (מי קובע שעות קבלה בשמונה בערב?!),

נרדמתי לשינה חטופה, קמתי באנחה כבדה כשהוא צלצל וגררתי את עצמי אל הקמפוס.

הגעתי לאוניברסיטה בשבע פונקט. פונקט. ואז הסתכלתי בשעון היד וגיליתי שלא שמונה.

עוד חזון למועד

יש עוד קצת יום לפנינו

לפני כברת הלילה.

(קבעתי פגישה אקדמית עם הבחור החמוד שמלמד את הקורס המעניין.

והוא גם אהב את הדוגמה ששלחתי לו. איזה כיף להיות מובנת

וכמה זה כמו להכנס לגוב אריות ללכת למשהו שיכול להיות מרחב חשיבה משותף)