ד"ש מבלוטת האונס שלך, לחודש יולי 

1. קודם כל, האינסטלטור גם חושב שאני יצאתי מסרט כחול כמו שהסיפור על זה שהתחלתי איתו. אז נחש מה, לא.

ונחש מה עוד? זה לא בדיוק יהיה לטובתך אם אני מתעקשת לעשות שיחת בטיחות לפני שאנחנו מתקרבים,

ואז אתה אומר על הסיפור שלי על פגיעה מינית "אבל כל הנערים מתנהגים בצורה כזאת".

מאוד מבטיח, מר אינסטלטור.

אני מציעה לך תמיד להצדיק אנסים בשיחות עם הקורבנות שלהם, זה אפרודיזיאק מטורף. . 

אבל לא הייתי אומרת על זה מילה לולא היה לי עכשיו אחד השיעורים הקשים ממש. 

2. הייתי בשיעור סטטיסטיקה. המרצה לימדה איזו שיטה שלא ראיתי קודם. 

דווקא צעצוע יפה, לא הכרתי את הפונקציה שהיא הראתה אבל זה סה"כ התבסס על לוגריתם פשוט

לא משהו שלא ניתן לאכלס אותו, אבל את כל הדוגמאות היא לקחה מ"מאמר יפה", שסוקר את 

הסיכוי להטרדות מיניות כלפי נשים כתלות בכל מיני גורמים. 

זה התחיל בארץ המחקר (נבדק בארה"ב ובשבדיה, בארה"ב יותר הטרדות)

אבל אז זה התחיל להיות לא נעים. 

א. מי רוצה לדעת מה הקשר בין הפעילות המינית של נשים והסיכוי שלהן להיות מוטרדות מינית?

לטובתם, אני אומרת בצינה, צריך לא להיות קשר. 

מה זאת אומרת לטובתם, היא עונה לי. זה מחקר אמיתי... אבל באמת אני יכולה להרגיע אותך שבחלק הזה הם לא הצליחו להראות קשר. 

למעשה יצא קצת הפוך, ככל שעושות פחות סקס מוטרדות יותר.

הממ, מעניין. אני חושבת לעצמי. הייתכן שמי שמוטרדת יותר פשוט עושה פחות סקס? 

ב. הקשר בין מספר פרטנרים של נשים לבין הסיכוי שלהן להיות מוטרדות מינית

הבחילה שלי מחריפה. "הדוגמאות האלה מטרידות אותי", אני אומרת בקול רם. 

"סורי" היא עונה לי. אני מסמסת בייאוש למיכל לתמיכה. 

סורפרייז, סורפרייז, על כל מאהב עולה הסיכוי בכ10% להיות מוטרדת.

כי אם לא הוא חלאה, אז הבא יהיה. 

זה לא נגמר ולא נגמר ויש עוד קצת כי יש עוד דברים שאפשר לבדוק הרי, וזה מאמר על שיטות מחקר. 

בעע, למרות שאני לא רשומה לקורס, לא מתאים לי לקום וללכת.

אני יושבת ומחבקת את עצמי ומחכה שדי כבר עם זה. 

בסוף השיעור המרצה קוראת לי הצידה, מגלה אמפתיה ושואלת אם אני בסדר,

מודה שהיא התלבטה אם להציג את המאמר בגלל הסוג הזה של התוכן, 

ומתייעצת מה לעשות בקשר אליו. מצד אחד דווקא מעניין ואלה נתוני אמת,

מצד שני ממש קשה לעקוב גם אחרי זה וגם אחרי המתימטיקה בו זמנית.

אני ממליצה לה להכניס דיסקליימרים או להזהיר לפני שזה חוזר לאותו נושא.

אפילו יכול להיות שבשנה הבאה היא תזכיר שהמאמר המקורי הוא בנושא הזה,

אבל במהלך ההצגה תחליף את הכותרות כדי להציג את השיטה עם תוכן פחות טריגרי. 

לא כיף לי.