ביומיים האחרונים מצאתי ברחוב: ארבע חזיות שעשויות להיות פחות איומות מאלה שאני לובשת (ומכוערות יותר), 

זוג מכנסיים שנראים כמו פיג'מה עיראקית, שמלה שצמודה עלי היטב היטב אבל מחמיאה באיזורים מסוימים,

כרית חדשה למדיטציה, כמה כלי מטבח, נרות מסולסלים לעוגה וטוסטר. 

לא מצאתי:  אתר יותר נוח מ144 לחפש בו כתובות, לעזאזל. זה אתר איום ונורא וגם פולני. 

היום ישבתי והכנתי אגרות ברכה. ראש השנה וזה.

"הכנתי" זו אולי גוזמה: זה הכי פשוט שאי פעם טרחתי עליו.

אבל צבעוני ויהיה מגניב לקבל, שאלה אמות מידה הגונות לשנוטובות. 

חוצמזה היום צלצלה חברה שעברה לדירה קרובה מאוד לדירה שאני גרה בה, שאבוא לראות את המקום החדש.

היה מרגש וגם כיף ועשינו יחד אוריגמי (סוף סוף למדתי איך מכינים את זה! אחרי שעה של חיפוש: לא מצאתי לינק, אבל תציצו כאן, היא פסיכית לגמרי)

והיא הזכירה שהיא מחפשת קופסאות לשים בהן ציוד תחביבים וכאלה,

אז במהלך השיטוט ברחוב מצאתי גם כמה כאלה. 

וגם הזמנתי אותה ואת שותפותיה לאכול איתי פעם. 

חוצמזה היום הכנתי את עצמי ללכת לכמה שעות לדירה של הבחור החדש. 

נעשה יום סושי! קפצתי.

וארזתי את האצות, ואורז שבישלתי במיוחד, ורוטב סויה, ו-וואסאבי,

ודלעת וגזר ומלפפון ואבוקדו ומיץ פסיפלורות ומיץ מנגו 

ואז עצרתי לומר לעצמי שכל אלה הסחות דעת מזה שבכלל לא מתחשק לי לראות אותו. 

הנחתי את השקית הגדולה והכבדה ליד המקרר, לקחתי שני תפוחים וחופן שקדים, ויצאתי בכל זאת. 

ומאז אני קצת מחפשת כתובות ומיקודים באינטרנט. מסקנת ביניים (וגם בינתיים) הכי קל זה פשוט לשאול.

ואז הפוסט הזה וחפירה באתרי אוריגמי.  

יאללה הביתה לעשות מדיטציה.