smile (מתוך הסרט "אנני". 

פעם לא הייתי לגמרי לבושה בלי בקבוק מים עלי. גדול, ובתוך תיק צבעוני. MJ בטח זוכרת

אחר כך, פנקס. במשך כל הצבא, בתוך הכיס, וגם עט.

זה אפילו היה חלק מהדיוקן העצמי שציירתי לי כשהיה צריך "לצייר איש" במבחנים הצבאיים ההם.

האביב הגיע ואיתו הזמן לדרך האמן. לכתוב בכל בוקר. כל בוקר של אפריל. אחלו לי הצלחה.

היום בבוקר המחברת שלי נטרפה על ידי חתול משוגע בבית שישנתי בו, זה משעשע אותי קלות.
כל בוקר של אפריל כולל להתעורר מחר כאן בבית של ההורים ולכתוב, כנראה כנגד זרם האבא שיהיה כאן.

וזה באמת מה שאני מנסה להגיד: אין לי זרם תודעה כשאבא שלי בסביבה, כי הוא לוקח את הכל.

אני באמת באמת מקווה שהוא לא יהיה ער עדיין. כי אני עוד לא יודעת מה לעשות אז.

ודבר נוסף, מסתבר שקיים ספר כזה,  The Gentle Art of Verbal Self-Defense

נבדוק יותר בנושא מחר. לילה טוב, לכם וגם לי, והלוואי שהאביב יעשה לנו טוב.