אומר שעבור כל מושג קוגניטיבי שיש שני אנשים שמסוגלים לדבר עליו, יהיה בסופו של דבר פורנו של זה. 

אני ומרפי היום במיטה ביחד, אתמול ושלשום הייתי בכנס שלא נכון היה לחמוק ממנו, אבל כן נכון מליונים לחזור ולכתוב ולטכס עצה לתזה, 

ןבלילה בין לבין, במקום לשלם את מאות השקלים לאכסניה המארחת, שילמתי שישית מזה כדי לנסוע לעיר אחרת וליקון אצל אנשים שגרים ליד הרכבת שם, ולחזור בכוקר.

מסקנת ביניים: כדי להשתמש ברכבת ברמה יומיומית, תנאי טוב הוא לגור מאד קרוב לרכבת. 

כמובן שהתברברתי והלכתי בעיקוף גדול, אבל לא זה העניין. ובחזור ליוו אותי לרכבת אז נחסך ממני. 

העניין הוא שלפני השינה יצאיו לטיול קצרצר אל החוף, והיה חמים ונעים, ואז הבריק ברק, וברגע נהיה גשום וסחוף רוח. 

גשמי ורוחני רוחני וגשמי. אוהבת את המילים האלה, אבל שונאת להרטב. רצנו בגשם וצחקנו והתכרבלתי היטב עם בקבוק מים חמים שלמדתי לקחת איתי לנסיטות, ואמרנו "איזו הרפתקה מפגרת זו היתה", אבל קמתי באף נוזל ואני נוזלת עד עצם היום הזה. מאיפה כל הנוזלים האלה מגיעים? הרי לא ששתיתי המון היום. וזה גם היה קצת מביך בכנס. 

לאור זה שגם העולם חושב שיש לי חום, יפה מצדו, התנערתי מחובתי הסמסטריאלית האחרונה הכי כבדה לפני התזה: תרגול חזרה.

זה לא יפה. זה לא יפה אבל אנחנו צוות מתרגלים גדול, וכמעט בכל תרגול היה מישהו שחיפו עליו. אבל שלי תמיד שונה ובולט וזה חבל. שונאת להודיע להם שאין. שונאת גם את הרעיון כן לקיים אותו. הלוואי שאקום בטוב מחר.