לאתר מקום, אתר עזרה ומידע לנפגעי תקיפה מינית ״ואלימות בינאישית מסוגים אחרים״

לקומיקס ההודי על האישה שנאנסה וכל הכפר התכחש אליה ואת האלה התעצבנה וחיממה עליהם את האל וקרו דברים פסיכיים וזה איכשהו אמור להלחם בתרבות האונס בהודו

אני ממשיכה לקרוא את הספר על הלקות ההיא, NLD. מסופר על ילד ששונא הפתעות, שהכינו לו מסיבה במנות נורא קטנות, הוא עיצב את הקישוטים ובחר את העוגה ואת מי להזמין, ויום קודם הם עשו ״חזרה גנרלית״ של סיטואציה של מסיבה בבית, ואז הוא באמת נהנה ממסיבת יום ההולדת שלו (בניגוד לשנה קודם, שהוא לא זיהה את הבית שלו, נבהל מכמות האנשים וברח להסתגר בחדר). זה מזכיר לי שיום לפני הפסיכומטרי שלי נסעתי כל הדרך לבר אילן, כדי להפטר מהחרדה של הנסיעה והירידה במקום הנכון וההגעה לכתה המתאימה בזמן. וכמה זה היה חיוני בעיני לעשות את זה…

היום שירי הזמינה אותי לארוחת צהריים. היה ממש כיף אבל אחרי זה חזרתי לכבוד רק בקושי רב וגם הסתלקתי מוקדם. אני הולכת לישון מוקדם הלילה! מחר עוד יום ואחרי זה עדלאידע בשדה בוקר! כמה מגניב, שנה שניה ברציפות שאנחנו הולכות. אפילו יותר פשוט כי לד׳ אין מחשב בשבת הזו, ואני פחות אהיה על קוצים שהיא קוראת את הגרסה שלי ועלולה להגיב בכל רגע ואני צריכה להיות זמינה לזה.