הייתי בתוך משחק מחשב.

כלומר, משהו היה משחקי מאד, עם חוקים כמו בקווסט, יש חפצים וצריך להשתמש בהם כדי להמשיך את המשחק, רק שזה ככה היה שהסביבה האמיתית מגיבה לחפצים האלה, המשחק לא היה ממש ממש חדש אבל לא הכרתי את הספוילרים העיקריים, והתרגשתי נורא כשחפץ הקסם הפך למגבעת ניילון שקופה שאי אפשר באמת לחבוש, ואיתו הופיע מין ניילון שהוא גם מראה שהיא גם תמונה. מישהו רמז לי שאם תולים את המראה על הקיר ונעמדים מולה ככה שנמצאים בדיוק עם ההשתקפות מתחת למגבעת שמצוירת על המראה ואומרים מילות קסם, אז קורים דברים מיוחדים. יכולתי קצת לדמיין את העולם המשחקי מחכה כבר, כשתליתי את היריעה על הקיר, על מסמר ירוק. שיוויתי בנפשי או ראיתי במקום אחר צילומים של התגובות של המשחק? לא יודעת, אבל זה היה מעניין נורא. רגע, אמרתי לעצמי, אחכה שאחותי תגיע כדי שנוכל ביחד לדבר אל מי שיענה לנו מהמראה. ואז הלכתי לשירותים עד שהיא תבוא, וחשבתי שאני מקווה שאף אחד מבני הבית לא בינתיים ישחק עם זה בטעות, כי הראי השקוף עדיין על הקיר, ובשירותים הרובוט הביזארי שהיה מנקה ומסדר שם את המרחב (לא רומבה, זה היה כמו בקר של החדר והיו לו המון יכולות) היה פתוח ומופנה למקום לא צפוי, ובעצם כשנכנסתי לשם גיליתי שאני כמו על ספינה, החדר כולו התנודד וגעש והחליק וכשניסיתי ללכת לשירותים הגרביטציה לא בדיוק היתה לטובתי והרצפה נטתה מאד יחסית לזוית המקובלת, וקפצתי במקום לייצר גל כדי שהבקר יבחין בי ובמצבי המביך, והוא באמת הבחין וניסה לתקן, אבל זה היה חפוז וכל שאר האנשים שנהנו מפארק המשחקים הרגישו עכשיו כאילו הם כרגע ירדו מספינה, בחולים ולא יציבים, ולא הבינו למה הפסיקו להם את ההנאה עד שהבקר הקצת חצוף הצביע עלי, זה היה מבאס אבל לפחות השירותים היו לי מתחת לתחת. ואז התעוררתי וכמובן הייתי צריכה לשירותים. 

אני מקווה לחזור למשחק הזה יום אחד! הוא היה אדיר!