נסעתי לדרום, לצפות בעדלאידע בשדה בוקר,

ובדרך גם לעשות סיור צבעונים במדבר,

ולפגוש פעם ראשונה את עלמת התלתלים, שעד אז היתה רק מילים במסך.

הלמות הלב היתה הנהגת שלנו, ומדריכת הטיול.

לבשתי אז כתר וגלימה מוזהבת, מהודקת בשתי סיכות בטחון לחולצה.

כשהורדתי את הגלימה, הידקתי את הסיכות לכיס המכנסיים.

שנה אחר כך, סיכות הבטחון עדיין שם, על המכנסיים,

בגובה שאני יכולה להשתעשע בהן בידי בהסח הדעת.

[התלתלים- כבר לא.]

את הגלימה נתתי לחבר'ה שהלכו לשמח ילדים חולי סרטן בבית החולים.

אמרתי שאני רוצה אותה בחזרה, אבל בכלל התכוונתי למשהו אחר.