כן, עליתי במשקל.

בעיקר מאז שהפסיקו לתזז אותי בכל מיני א"גים מההפטרה,

אך המשיכו להאכיל אותי בחדר אוכל צבאי.

עוד תרומה לא מבוטלת תרם המכונף עם מיני התרגימא שלו,

ועליית המשכורת, שמאפשרת קניה של מזונות שאינם פיצה דלה,

ויצר הבלסנות הפרטי.

רוב השבוע אני "גם ככה במדים" ולא צריכה לבחור מה ללבוש,

והיה קיץ עד עכשיו, מה שסייע לי לשכוח שבגזרת בגדי החורף

עוד בשנה שעברה מה שהיה בארון היה מין פשרה כזאת.

יש לי המון המון המון המון גופיות וגעטקס לבנים

כמעט אפס חולצות שרוול ארוך

(שתיים של אחותי ועוד אחת עם תפרים שמתפרקים)

שני טריינינגים אהובים ומהוהים, שלושה פליזים משפחתיים,

(שבאחד מהם אין רוכסן, אחד מוכתם, והשלישי על אמא.)

ושני זוגות מכנסיים שעדיין עולים עלי.   

ביום רביעי הזה היה טיול לירושלים, ולמזלי יכולתי ליישם את העצה:

"תלכי בשכבות. בבצל".

אז תמרנתי על עצמי את הגעטקס+זוג מכנסיים אחד,

גופיה (מאמא) + חולצה(טי שרט שפעם הייתי עושה בה א"גים מההפטרה) +

טרנינג מהוה (א') + טרנינג מהוה (ב') + פליז שיש בו רוכסן אבל בלי החלק שמושך למעלה.

היה מאוד נוח דווקא, ולא קר, אבל עכשיו כששישי וצריך לצאת עם החברים, אין לי במה להתכסות.

מהארון למעלה טיקסתי איזה משהו, מהארון של אבא טיקסתי איזה משהו,

וככל הנראה אופיע במשהו שבגיל 16 נחשב כהתרסה נגד התפקידים המגדריים,

ועכשיו הוא סתם "מישהי-שלובשת-את-מה-שיש-בבית". 

מביך.