אין לדעת מתי תהיה הפעם הבאה שאנחת. 

"לשלוח הודעות לא ברורות, זו מין מדיניות אצלך?"

שאלה זש"מ לפני שזר ציוות אותי לאוטו שלה לנסיעה הביתה.

יכולתי לענות לה שכן ויש לזה אפילו הוכחות על הרשת

[אגב, אין לי בלוג, א' וע', למקרה שזה לא ברור]

אבל במקום זה בכל פעם שהיא הגבירה את המוזיקה יכולתי לחזור להתרכז בשיר

מה שגרם לי להבין שבינתיים ניסיתי לנסח התנצלויות

אפשר היה להרגיש איך בכל פעם שאנחנו פותחות את הפה

התחרטנו על זה לפני שזה בכלל קרה.

לפחות

הרע ביותר שיכול היה לקרות התברר

כסתם, עוד טיפה.