הלכתי עם עצמי להצגה:

משחקים בחצר האחורית.

בדרך התרגשתי. בהתחלה בחילה מתוך פחד.

אחר כך כמעט-צחקוקים. אחר כך בחילה מתוך בחילה.

שיגרתי קריאה קוסמית לכל שנגעו בי ברוך:

את כולם ארצה לקרוא אלי כשיסתיים.

(הוא כבר מילא את מצברי אתמול, למזלי)

ישבתי בקצה השורה השלישית.

ההצגה היתה מצויינת.

כשהסתיים, גיליתי שאני לא מסוגלת לקום.

הצליח לי רק בנסיון השני.

תהיי טובה אלייך, צ', התריתי בעצמי בפעם האלף באותו ערב,

והלכתי, מסוחררת והמומה, להאכיל את עצמי בתפוח עץ מבושל ביין אדום וקינמון.