אם נסתכל על זה מבחוץ, לי יש מזל, אני יכולה להפנות אצבע מאשימה לבנזונה,

לחיות עם זה כחלק מהעבר שלי, וההווה, ומן הסתם העתיד.

אבל אחותי-שלי, שהבנזונה שלה בא אצלה בילט אין...

היא לא מצליחה להדיר את החלק הזה מעצמה,

וגם לא לקבל.

וההתמודדות באה בבומים.

(שזה יעשה אותה יותר חזקה, רק שזה יעשה אותה יותר חזקה.)

אולי גם אני נאחזת בקשים הלא נכונים, רק שאף אחד לא יגיד לי את זה במופגן וטחו עיני מראות?

באשר ללילה הזה,

מי יוכיח מבעד ל55 הדקות מאז שהלכה

שזה לא היה חלום?

הרי בלילה, בוקר כמו של שלשום גם הוא מופיע לעתים.

(זה באמת היה, אבל עכשיו זה בצבע המים.)

57 דקות.

השעון עושה את ההבדל?

58 וחצי.

ואם יום אחד אתחיל לחלום גם את השעונים?