הבוקר יצאתי בחולצה אחת.

ליטופה של השמש נעם לי מאוד.

ופתאום כבר לא צריך להתמקח עם החוץ, לצמצם מגע.

ה"כל כך קר" הזה סוף סוף הפסיק.

הרחובות חלפו בחלון האוטובוס. אותו דבר כלפנים, אבל פתאום אחרת.

"מכונף, כמה שהקיץ משפר את הכל!" סימסתי לו

והוא השיב "בדיוק. יש חום, יש חיים".

אלא שהחיים האלה יכולים גם להגזים.

לא סתם הלבנט ידוע במזגו המתפרץ.

כבר הערב רבתי עם אחותי ריב כזה,

שבו מזגנו אחת על השניה חצי בקבוק של מים.

(כבר לא כל כך קר, סוף סוף.)

נ.ב לאחר עיון בסטטיסטיקות:

מי יכול להסביר לי מה קרה פה בשבע וחצי בערב, שפתאום נכנסו לכאן באופן ממוקד מאוד 20 אנשים תוך עשר דקות?  נמצאה האבידה.