מחר הוא היום שאת מרביתו אבלה בתל אביב.

מה מציעה מיני עיר האורות מחר?

את פונגו, החנות שמדפיסה על חולצות כל תוכן שתבקשו ממנה, ובה אני מתכוונת להדפיס לתלתלים ליום ההולדת חולצה (אשר היא הסכימה עליה מראש) עם כיתוב "תוצרת פּוֹלַנְיִהָ", כפי שראיתי על שניים (אחד ליד השני) בהופעה של hiss records ולא ברור לי אם הם הדפיסו בעצמם או קנו.

את פסח, מה שאומר לא בטוח שהמזללות יהיו פתוחות. אבל תפוחי אדמה כשרים לנצח, כך שכנראה אמצא את עצמי באיזור הצהריים פה, בתפוח אדמה המהולל.

את פסטיבל החנונים "עולמות", שהשנה אני מצמצמת מגעים איתו ליום אחד בלבד, שגם הוא ללא עלות נוספת יסתכם עבורי לפחות ב60 ש"ח, אם לא ב-85. 

ידיד אחד לא מוּכר עדיין, שאפגוש ברווח בין לבין, וידיד אחד מוכר שאולי יקפוץ,

ואליכם פניה בשני חלקים:

א. מוזמנים לבוא וגם לומר שלום, אבל גם בלי.

ב. ועל מה אתם הייתם ממליצים בתל אביב מחר?

עוד משהו:

אהבתי את מה שתומר פרסיקו כתב בסוף הפוסט הזה כאן.

"האפשרות שלנו לדאוג לקרובינו, לתת להם מעצמנו (מזון, הגנה, נוחות), היא ביטוי של חירותנו. לולא היינו חופשיים לא היינו יכולים לעשות זאת. סעודת החג היא מימוש של חופש. את הנקודה היפה הזאת הייתי קורא גם מהסוף להתחלה: מי שלא מסוגל לדאוג לאחרים, מי שלא מסוגל לתת מעצמו, מי שיש לו אפשרות להעניק ואינו מממש אותה, הוא עבד. המצרים אולי לא רודים בו בשבטים, אבל הוא זקוק נואשות ליציאת מצריים.

שנצא כולנו, לאט לאט, מעבדויות קטנות לחירויות קטנות."

אמן ואמן.