לקחתי כובע ומים ודאגתי לשתות כמו שצריך,

ובפונגו קרעו אותי במחיר של החולצה שמיס.פורצ'ן טוענת שהיא בטוח ניתנת לקניה במקום אחר,

אבל התלתלים חיבקה אותי והלכה וחזרה עם החולצה תלויה עליה ועם חיוך רחב רחב וזה היה שווה את זה,

ואחר כך קניתי תפוח אדמה (שזה הדבר הכשר היחיד) אבל עם רוטב שמנת ועוף (כי כשר זה פופטיץ),

ונסעתי למתנ"ס הדבילי שבו מתרחש הכנס של החנונים, והנהג ידע איפה לומר לי לרדת,

והיה נחמד ממש עם הידיד שבא, והיתה הנחה בלתי צפויה על הכרטיסים להרצאות,

ושתיים מתוך שלוש ההרצאות שהייתי בהן היו מעולות, ובסוף כשיצאתי משם הופיע לגמרי משומקום מישהו שלא זיהיתי אפילו אבל הוא אמר לי שלום, והיתה לנו שיחה נחמדה, ויכול להיות שהשנה יהיה לי יומן שנה מעולה כי הם מפיקים כזה, ואחרי זה כמעט עליתי על האוטובוס בכיוון המנוגד לזה שהביתה, אבל מישהו בתחנת האוטובוס קשר איתי שיחה חביבה ובדרך הצביע על הטעות שלי, במקום זה נסעתי לבית ציוני אמריקה, שם יש בכל חול מועד מכירת חיסול עודפי הוצאות ספרים, ובזבזתי את ההנחה הבלתי צפויה שהיתה על הכרטיסים.

ואיזה כיף היה לי היום!