הכל השתנה להיות בדיוק אותו דבר |
|
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 אני הולכת קוממיות על גשר ההלכה
ובלב, במקצב מצחקק, מקישה בעקבי שלוש פעמים וחושבת: הלוואי שהיא בבית.
העובדה שאני רואה את זה ככה, אגדת טכניקולור עם נצנצים וחיוך שמפציע בתוך הרחוב החשוך והלא נעים הזה,
מצחיקה אותי קצת, וקצת נוסכת בעצמותי נעימות חמימה.
| |
אפשר לשאול מה אופי הקשר ביניכן?
כמו מרוגטקה מאולתרת מגומיה משרדית נצלפה השאלה הזאת מפי אחד מבין ההמונים שמצאנו בסלון ובחדר השותף כשהגענו לדירה [1].
-הא? אמרתי לו.
- אתן בנות זוג? [2]
הרמתי את הראש את הניע הקטן שנדרש כדי לתפוס את עינה. לדעתי היה בינינו קונצנזוס:
אות גלוי, בווליום נמוך, של מצוקה.
- לא. התנערתי מהסיטואציה לכלל תשובה. אף אחת מאיתנו לא בת זוג של אף אחת.
- באמת רציתי לדבר אתך על זה, היא המהמה.
אחר כך, כשהיינו לבד, היא אמרה: בכלל היה צריך לענות לו שלא מותר לו לשאול.
אבל אם כבר, אולי עדיף לומר שכל אחת מאיתנו עשויה להיות עם כמה בני זוג,
ולא שאנחנו לא בנות זוג של אף אחד.
אני אוהבת את ההבחנה שלה. באמת ככה עדיף, בזוג. להיות בנות זוג עדיף ונכון יותר על פני לא.
טפלה רק משמעות הלוואי התרבותית, הזוגית, שמסתננת בדלת האחורית.
"קשה לי להגיד לא" אני מספרת לה, וממשיכה לתאר איזו מערכת שבה מישהו מתקרב
אלי מעבר למה שנעים לי, ואני מנסה להתרחק פיזית ועקרונית מבלי לאבד
לחלוטין את השיחה. "אבל את לא יכולה להתלונן במפני מישהו על העובדה שהוא
נמשך אלייך או אוהב אותך", אני אומרת, "ואז, אם החוויה הזאת ממושכת מספיק,
אני מתחילה לכעוס על האדם הזה, וזה מעלה לי את כל המלכוד של הרגשות הלא
נעימים שהיה לי אז, בתיכון. שאני כבר אז התחמקתי ממישהי והרגשתי שלא בנוח
וכעסתי עליה שהיא מסבה לי את הסבל הזה, ובו זמנית נתקפתי באשם גדול וקבס
עצמי על שזה מה שאני עושה לMJ. "
"יודעת עם כמה בני זוג כבר בכיתי עליה?" אני שואלת-חולקת איתה,
ופתאום, למרות שהיה בדעתי לִמנות, אני מבינה:
"כולם."
[1] "יכול להיות שיהיו כמה אנשים בבית כשנגיע", היא הזהירה אותי קודם לכן, אבל
לא תיארנו לעצמנו (ועל פי עדותו הישירה, גם השותף שהזמין אותם לא תיאר) שזו הולכת להפוך למסיבת
אנחנו-מחכים-שיהיה-מספיק-מאוחר-לצאת-למסיבה.
[2]
ובדומה: "מה את עושה?", כלומר ממה את מרוויחה כסף. שכחתי כנראה שלישראלים,
ובמיוחד לישראלים במסיבות בית, מותר לשאול הכל עשרים שניות אחרי ההיכרות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
