איזו מין מדיניות אחזקה יש לך, בכל מקרה?

זאת שלא מחבקת- לזכור.

זאת שלא מחבקת - לשכוח.

זאת שלא מחבקת- להפוך לאויב.

סיפרו לנו שיש כמה מקומות (טוב נו, הרבה מקומות) באמצע התהליך,

שהנימים בהם כ"כ דקים שתאי דם בודדים נדחק בהם בטור עורפי ארוך.

זה מה שמביא חמצן ומזון לתאים. רישות דקיק שלא מפספס.

לפעמים נדמה לי שזה עורק ראשי,

לפעמים אני רואה את ההידלקות הכואבת רק בתאים בודדים

אבל ללא ספק יש כאן חוסר אספקה.

האין כואב לי.

מצאתי דבר אחד טוב בחורף-

כשיורד ברד, להוציא קערה* למרפסת או לחלון,

ואחר כך להכניס בחזרה הביתה בנקישת שיניים, לברור מתוך המים,

להניח על קצה הלשון ולטעום רעננות.

* ושהקערה תהיה ישרת דפנות, כי אם זו קערה קערתית אז הברד נורה בחזרה החוצה.

(אפשר גם לשים בכוונה קערה עגולה, לעקוב ולצחקק.)