"להתרחק מהכל ומכולם." זה המשפט שקירי התחבר אליו, לאחר שהבין שבני אנוש הם עלובים.

הכל התחיל מוויכוח שהוציא את פרץ זעמו החוצה. הוא מצא את עצמו הרחק מהבית כפי שרצה אבל..

הוא לא היה מרוצה כפי שהיה אמור להיות, המוות שלה היה טראומתי בשבילו

הוא העדיף להיות זה שהלב שלו יצא ממקומו.. הוא נשאר עם צלקות וחבלות

"ואז אומרים שיש ה', איפה הה' שלכם עכשיו?!" הוא צורח בתוך חדרו הספוגי.

עטוף בחליפה, שידיו חסרות כל חופש.

הוא מתחיל לאבד שפיות ולצחוק תוך כדי שהוא מתחיל לבכות "למה, למה עזבת אותי?!"

בראשו רק ראה את התמונה של ליבה שיצא מהמקום, והסכין מונחת על הרצפה ליד.

בתוך החדר הוא צורח, ובעיניו יש רק דמעות וחרדה.

המשך יבוא..