מצאתי את עצמי מתעורר באמצע מסעדת הסרטן הפריך, פשוט כך. ראיתי את בובספוג רץ במעגלים "אהה!! לא!!!!" הוא צרח ובכה.. אבל אני הייתי בטוח שהוא בוכה על משהו קטן, ועושה דרמות כהרגלו.. עמדתי על רגלי התנקתי מאבק.

לפתע שמעתי את מר קרב "לאאאא!!!!!" הוא יצא בפאניקה ממשרדו- אפילו סקווידוויד לא היה אדיש..

כעבור זמן מה שחשבתי שאני בלתי נראה לסביבה בובספוג נתקל בי, הבטתי למטה אליו והחלפנו מבטים עד ש... "שלום לך יצור לא מזוהה.. אם אתה מחפש קציצת סרטן אז.." הוא התחיל לבכות שוב ולא בדיוק ידעתי מה לעשות

הוא בכה עד שפשוט מר קראב הגיע למקום עמדתי, וגם הוא הביט בי כאילו אני חייזר ורחרח. "מצטער הסרטן הפריך סגור למבקרים."

הייתי בהלם.. הרי מר. קראב בדרך כלל מקבל כל לקוח בזרועות פתוחות. הבטתי סביב ושמתי לב שאין לקוח אחד אפילו. ואז הסתכלתי לבחוץ וראיתי לקוחות במסעדת הדלי?!

התברר שפלנקטון הצליח לגנוב את המתכון מהכספת וככה מצאתי את עצמי חושב על פתרון עם בובספוג אין מר. קראב.. והתעוררתי.

היום זה לא היום הכי טוב שלי מכיוון שאני חולה.. אבל השיר הזה ללא ספק אחד הטובים בסדרה לדעתי!

גם השתמשתי בו בתור שעון מעורר XD אני כנראה הולך להשתמש בו שוב כי הוא טוב בתור שעון מעורר חח