בפרק הקודם במסעו של דון פטש:בזמן שפטש לקח איתו את פיחי למחזור הם נתקלו בדמות לא ידוע, פטש השאיר את פיחי מאחור קקרובן. בינתיים כודי עשה משהו לביוטי וזה מדאיג! כודי עכשיו רוצה לחסל בעזרתה את סופטון וגיזר, ושאר החבר'ה מצאו בינתיים בועה..

דנגאקו מן:"אבל.. אני מצאתי!"

הם נכנסו לבועה והיא התנפצה, האם זה סימן טוב?, ולמה דון פטש התעלם מהאטנקו? נדע בפרק הזה!

רואים את דון פטש עם מיקרופון מול קהל ונראה שהוא עושה 'סטאנדאפ'.

דון פטש:"תרשו לי לפתוח במשהו עצוב שקרה לי בתחילת השבוע, בתחילת השבוע הפכתי לעשיר! עכשיו מה אני יעשה עם כל הניירות?, אמרו לי שזאת ירושה... אבל מירושה לא מתפרנסים.. החלפתי את הכסף בצ'ורוס. אבל בזבזתי את כל הצ'ורוס, ואני חי בעוני ובאושר. ולסיפור יש סוף טוב לפחות, עכשיו... מי תורם לי צ'ורוס?, אני חייב לשוק הבפלות."

רואים את ביוטי חסרת השליטה וגיזר מודאג.

גיזר:"מה עשיתה לה?", כודי מצחקק.

כודי:"אתה באמת רוצה לדעת?", כודי מחייך חיוך ערמומי.

סופטון:"בתוך הראש של ביוטי יש דחליל.", כודי מופתע שסופטון יודע.

כודי:"איך..."

סופטון:"אתה לא זוכר אותי?, בעצם למה שתזכור?"

כודי:"אנא ממך. תזכיר לי!"

סופטון:"זה היה לפני 220 שנים."

גיזר:"אתה לא מגזים?!"

אנחנו עוברים לפליישבק שבו אנו רואים את סופטון שוכב גוסס.

סופטון:"מ...מה תעשה לי?", רואים את כודי לו בתוך העיניים.

כודי:"אני הולך להרוג אותך, ולרדוף אותך!", סופטון מנסה לא להביט בעינייו של כודי. אבל מאבד שליטה.

סופטון:"לא! אני חייב לשלוט בעצמי..." סופון מצליח לשלוט על היד שלו, ולהכניס לכודי אגרוף.

סופטון:"עכשיו אני הסתלק מכאן, ואתה בפעם הבאה אני יחסל אותך!", כודי מתאושש מהאגרוך שלא נראה כאילו הזיז לו.

כודי:"אתה זה שיושמד.", כודי מחייך חיוך ערמומי לעבר סופטון שנעלם באופק.

חוזרים להווה, וגיזר נראה מבולבל.

גיזר:"אז ככה ניצלתה?", כודי מאבד את סבלנותו.

כודי:"טוב! הנמלים מחכות.. מוכנים? לא שזה משנה.", כודי לוקח את הצנצת עם סופטון וגיזר וביוטי בינתיים נשארת במקום.

דון פטש בינתיים ממשיך בדרכו ונתקל בפיחי עצבני.

פיחי:"אתה.. אתה..", דון פטש מביט סיביבו ואז מצביע על עצמו.

דון פטש:"אני?.. אני?..", דון פטש נראה מבולבל.

פיחי:"אתה סיכנתה את חיי! אבל למזלי זה היה ממחזר."

דון פטש:"אין לי מושג על מה מדובר.", דון פטש נראה עדיין מבובל.

פיחי:"אל תשחק אותה!", פיחי מאיים על פטש.

פיחי:"פעם הבאה תחוסל!", דון פטש בוחר להמשיך בדרכו ובועט שנדרס.

דון פטש:"מצטער, אבל אתה מפריע לי בדרכי לאבדון.", על מה אתה מדבר?

דון פטש:"אבדון. מקום בו שותים ועושים תאונות וזה תלוי בכמות השתיה.", האטנקו בינתיים מרגל אחרי פטש.

עוברים לבועה שהביאה את החברים לאיזור שנראה כמו בית קברות צבעוני.

טורפדו:"זאת בדיחה או משהו כזה?", טורפדו נראת עצבנית.

בובובו:"זה בית הקברות לאנשים שמתו באושר.", בובובו מתחיל לבכות.

בובובו:"אהבתי את האנשים האלה!", ג'לי גי'גלר מנסה להרגיע אותו.

ג'לי ג'יגלר:"די, די... במילא הם לא הכרתה אותם בכלל. אני טועה?", בובובו מעיף אותו עם שערות האף.

בובובו:"מובן שהכרתי!", טורפדו מאבדת את סבלנותה.

טורפדו:"תחשבו איך לצאת במקום לשגע את השכל!", לפתע שומעים צעדים שמתקרבים לחברים.

בובובו עורך דין:"זה בטח בעל המקום שאפשר לתבוע אותו.", החבר'ה מגלים שזאת דמות מוכרת.

דנגאקו מן:"זאת...", הלו אתה אל תגלה!

דנגאקו מן:"אתה לא יודע שאני רגיש?", דמעות בעניו של דנגאקו מן.

דון פטש ב'אבדון' נראה שהוא משתכר והאטנקו מתפרץ.

האטנקו:"עצרו הכל!", כולם מביטים לעבר האטנקו מלבד פטש.

האטנקו:"פטש מספיק לשתות!", דון פטש נראה גמור.

דון פטש:"אפשר עוד מיץ תותים?", האטנקו הולך לפטש ומביא לא כאפה להתרעננות.

האטנקו:"עכשיו אתה חוזר איתי.", דון פטש הופך לאיזה זאב או משהו.

דון פטש:"אתה תן לי את בשרך!", פטש קופץ לנשוך את האטנקו, אבל הוא מתחמק.

האטנקו:"מספיק עם השטויות!", לפתע איזה מישהו מקוקע קם על רגליו שפטש בידיו.

המישהו:"מי זרק עלי את השמש הכתומה?", הוא מביט בהאטנקו באיום והאטנקו לא יודע מה לעשות.

האטנקו:"זאת הייתה תאונה.", הוא זורק את פטש הרדום על הרצפה ומכין אגרופים.

האטנקו:"אולי נדבר על זה?. מה דעתך?", האיש לא נראה רוצה לדבר ממש ומתקדם להאטנקו.

'עצור ג'רג!', נשמע קול בכניסת ה'אבדון' וזה שייך לדמות מוכרת שמתגלה כסוזו!

האטנקו:"מה את עושה כאן?", האטנקו נראה מבולבל וחיוור.

סוזו:"מה אתה עושה כאן?.. אתה יודע מה קורה לפטש במקום הזה?", סוזו מביטה בג'רג.

סוזו:"וזאת הפעם האחרונה שאתה מרים יד על מישהו!"

ג'רג:"כן כבודה!", הוא מצדיע.

האטנקו:"מה בדיוק הולך כאן?", סוזו מביטה באדישות בפטש שזרוק על הרצפה ועל האטנקו.

סוזו:"אני לא יכולה לספר לך..", סוזו הולכת ונעלמת לה והאטנקו חושד.

חוזרים לחברים והדמות המסתורית שגם היא נחשפת.

טורפדו:"הינה את ילדונת!", בובובו מבחין שמשהו לא בסדר בה.

בובובו:"תתרחקו. את בסדר?", ביוטי הופכת את בובובו לאפור.

בובובו:"ידעתי.", זאת כנראה מילתו האחרונה של בובובו לפני שהפך לסלע ובובובו עורך דין נבהל.

בובובו עורך דין:"מה?.. מה?.. למה?!... אני הולך לתבוע אותך!", החבר'ה מבוהלים אבל ג'לי מנסה להציל את המצב.

ג'לי ג'יגלר:"אנחנו חברים שלך!", ביוטי הופכת את ג'יגלר לאפר.

ביוטי:"עכשיו... אתם... כולכם... שייכים לי!", וזה אפילו לא נשמע כמו ביוטי.

טורפדו:"שמנו לב, מה את ומה עשית לה?", ביוטי מחייכת חיוך קריר.

ביוטי:"אני ביוטי... ואתם אבודים!", לפתע מופיע מן עשן ונעלם אחרי שניה ביוטי לא שם.

דנגאק מן:"אני.. פוחד!", דנגאקו מן מתחיל לבכות.

*אז איך נמשיך בפרק הבא בלי בובובו?, בלי ג'יגלר?... ומה סוזו מסתירה?, ומה בדיוק הולך האם באמת סופטון וגיזר יהיו אוכל לנמלים?, כל זאת ועוד בפרק הבא! בא לי מיץ תותים מי מכין לי?*

הכל מציאותי פרק 11:

נפוליאון 14 חלק אחרון (סימן שאלה)

הפרק נפתח בזה שקירי יושב לו על ספסל בחצר של בית המשוגעים.

קירי:"איזה יום יפה היום.", קירי אומר לעצמו כשלפתע מישהי בעלת שיער כחול מתישבת לידו.

פייני:"אני מסכימה שזה אכן יום יפה.", קירי מסובב את ראשו מהר בבהלה.

קירי:"מי את? זה הרגע הפרטי שלי!", היא מחייכת אליו.

פייני:"סליחה, אני פייני את השם הראשוני אתה לא רוצה לדעת.", קירי מציג את עצמו והוא עוד מבוהל.

קירי:"ושמי קירי... נעים להכיר אותך 'פייני את השם הראשוני אתה לא רוצה לדעת'"

פייני:"השם הוא פייני!", היא מרימה את קולה על קירי שנבהל יותר.

קירי:"סליחה. אז מה בחורה כמוך עושה במקום שכזה?"

פייני:"כי צבעתי את השיער מטעמי יצירתיות אז החליטו שאני פסיכית.", קירי מופתע.

קירי:"זה הכל?"

פייני:"מובן שלא! טיפשון.", קירי מתחיל להסתקרן.

קירי:"ספרי לי עוד משהו."

פייני:"צבעתי את השיער של האקס שלי בדם."

קירי:"טוב, זאת לא סיבה מוצדקת להכניס אותך לכאן, למה עשית את זה?"

פייני:"הזבל היה עם מישהי אחרת לפני! קולט?", קירי עדיין לא משוכנע.

קירי:"זה כלום! אני יוציא אותך מכאן."

פייני:"שלא תעז!", פייני אומרת בטון מפלצתי ומפחיד.

קירי:"למה?"

פייני:"אין לי לאן לחזור. אכלתי את הכלב שלי, את האמא הביולוגית שלי.", קירי מזדעזע.

קירי:"למה עשית דבר כזה?", קירי מתחיל להיות מפוחד.

פייני:"כי שהייתי קטנה היא תמיד אמרה... 'את כ"כ מתוקה שבא לי לאכול אותך'."

קירי:"ידעתי שהמשפט הזה יביא צרות פעם אחת.", קירי אומר לעצמו.

רואים את יוניקו משתעמם לו בעבודה ולפתע קלרה נכנסת.

קלרה:"יום חלש?", קלרה שואלת בקרירות.

יוניקו:"כמה טוב לראות אותך.", יוניקו יוצא מהשעמום שלו.

קלרה:"חשבתה להחליף עבודה?", יוניקו לא מבין.

יוניקו:"כן... אני מרגיש שזה לא לגילי.", קלרה מביטה ביוניקו בקרירות.

יוניקו:"מה?"

קלרה:"תשובה שגויה.", יוניקו לא מבין.

יוניקו:"אבל זה מה שאני מרגיש."

קלרה:"עזוב פשוט לא יודעת מה יש לי."

יוניקו:"מה מציק לך בדיוק?"

קלרה:"אני לא במצב רוח נורמאלי."

יוניקו:"שתפי אותי.", יוניקו מודאג.

קלרה:"אני מרגישה רע בקשר לקירי!", יוניקו מתעצבן.

יוניקו:"אני אוסר עלייך לחשוב עליו!", קלרה יוצאת בלי להוסיף מילה.

יוניקו:"לא.. חזרי... קלרוש?", יוניקו חוזר לשעמום.

בביתה של סטייסי בחדרה של סטייסי, היא וג'ני מדברות.

סטייסי:"זה לא הוגן! איך הגיוני שאם קירי עשה את עצמו אז אומרים שהוא פסיכי באמת?"

ג'ני:"הוא פסיכי ותמיד ידענו זאת... אבל הוא הפסיכי שלי ואני רוצה אותו חזרה!", סטייסי מרימה גבה.

סטייסי:"הפסיכי שלך? חשבתי שהתגברת עליו.", ג'ני מובכת.

ג'ני:"התכוונתי לשלנו... הוצאו לי המילים מהקשרם."

סטייסי:"בכל מקרה נצטרך לחיות בלי קירי.", סטייסי מזילה דמעה.

בינתיים בפארק ג'יימס ומייק בשיחת בנים.

ג'יימס:"כמה אפשר לדבר קירי? הבנות האלה...", מייק כרגיל מרוכז במחשבות שלו.

מייק:"אתמול חרשתי על מונופל!", ג'יימס עושה פרצוף מעוות.

ג'יימס:"אוי מייקי, תודה לאל שאתה טיפש."

מייק:"אני טיפש? אני איינשטיין!", ג'יימס מגכך.

ג'יימס:"אז בו עזור להוציא את קירי, כי סטייסי כל הזמן מזכירה אותו."

מייק:"וזה מה שמפריע לך?, אני אתמול ניצחתי את עצמי וחטפתי פשיטת רגל!"

ג'יימס:"איך נגרום לבית המשוגעים פשיטת רגל?", ג'יימס מתחיל לחשוב בזמן שקלרה מגיע.

קלרה:"אנחנו הולכים לחטוף את קירי מבית המשוגעים!", ג'יימס מביט בקלרה במבט מוזר.

ג'יימס:"מצטער. אבל זאת שיחה לקרוביו של קירי בלבד!", מכיוון שמייק מכיר את קלרה הוא זז מפחד.

קלרה:"אני קרובה מאוד לקירי. ותאמין לי שאסור לו לדעת עד כמה אני דואגת!", ג'יימס מבולבל.

ג'יימס:"איך את קרובה מאוד? אתה אפילו לא בחבורה.", קלרה מתיישבת בין ג'יימס למייק.

קלרה:"רואה את הבגדים האלה עלי?", ג'יימס עדיין לא מבין.

קלרה:"בוא נגיד שמרוב שהייתי קרובה אל קירי הוא ראה אותי בלעדיהם.", ג'יימס קולט.

ג'יימס:"אהה... הבנתי... זה יותר מדי מידע, ורק קירי כאילו?", קלרה מהדהדת בראש בחיוביות.

ג'יימס:"טוב זה יפה לקירי."

מייק:"גם אני רוצה!", מייק מחייך חיוך רחב ומטריד וקלרה סוטרת לו.

בינתיים רואים את קירי בחדרו בבית המשוגעים.

קירי:"אפשר אולי עוד הפסקה!?", קירי צועק ולפתע נשמע קולה של פייני.

פייני:"גם אני מתגעגעת!", קירי מעוות את פרצופו ולא מבין.

קירי:"מאיפה אני שומע אותך?"

פייני:"אני מהחדר סמוך!"

קירי:"עדיף שתהיי בשקט."

פייני:"ככה אתה משתיק אותי? יודע מה... אל תפנה אלי בכלל!", נשמעים צעדים.

קירי:"זה למה אמרתי לך להיות בשקט.", הצעדים מתקרבים לחדרו של קירי והדלת נפתחת.

קירי:"פייני אם שקט כאן זה כי חטפתי זריקה.", מתגלה כי מוניקה היא זאת שהגיע וקירי לא מבין.

קירי:"עושה לכן את זה שאני כאן?!", מוניקה משלבת את ידי ומביטה בקירי כשהיא עצבנית.

מוניקה:"אתה לא אחראי על עצמך!"

קירי:"אני אחראי על עצמי זאת סטייסי לא הייתה אחראית."

מוניקה:"ועכשיו אתה גם מפיל את האשמה על סטייסי?"

קירי:"האמת בזכותה אני כאן, אני נהנה במקום הזה!"

מוניקה:"חייבים להוציא אותך מכאן!", קירי נהיה רציני.

קירי:"להוציא? אבל... אבל... טוב לי כאן!"

מוניקה:"אתה תצא מכאן אם תרצה או לא! אתה צריך להיות בעבודה.", מוניקה מרימה את קולה.

קירי:"אבל טוב לי כאן, יש לי כאן חברים חדשים לזנוח גם אותם?"

מוניקה:"חברים לא יתנו לך כסף, וגם אם כן, אתה תהיה חייב להם!"

קירי:"מה אני יעשה עם פייני? היא לא תסתדר בלעדי."

מוניקה:"מה השם הזה?"

קירי:"פייני זה שם יפה. פייני תגידי שלום!", לא נשמעת תשובה ולא כלום.

מוניקה:"אתה משתגע כאן, מחר אתה בעבודה ולא כאן! ברור!?", מוניקה יוצאת וטורקת אחריה את הדלת.

קירי:"ברור...", קירי נהיה מצוברח.

יותר מאוחר בביתו של קירי... קלרה סיימה לספר לחבריו על התוכנית שלה.

קלרה:"ופשוט חוטפים אותו והוא מתעורר ליד החתול שלו.", סטייסי קמה ממקומה.

סטייסי:"את באמת חושבת שזה יעבוד? יש שמה הבטחה חזקה!"

קלרה:"אני בחנתי את בית המשוגעים הזה, וחוץ מאחיות לילה ומצלמות אין כלום!", סטייסי לא משתכנעת.

סטייסי:"ועדיין רואים הכל במצלמות 'גאונה'! ואחיות לילה? זאת בעיה!", קלרה מצחקקת.

קלרה:"אבל מצלמות אפשר לנטרל 'גאונה'! יש לך רעיון טוב יותר?"

סטייסי:"מה בכלל אכפת לך מקירי פתאום?", קלרה באה להגיב לסטייסי אבל לג'יימס עולה רעיון.

ג'יימס:"בנות, בנות... למה לריב? יש לי רעיון מבריק!", קלרה וסטייסי זורקות מבטים זועמים אחת לשניה.

בחדר של קירי הוא מצוברח, ומגיע אחות עם מגש אוכל וכדורים.

קירי:"אני לא רעב ולא בא לי כדורים!", האחות מאכילה את קירי בכל זאת והוא יורק את האוכל.

קירי:"לא שמעת מה אמרתי?", האחות יוצאת מהחדר וחוזרת עם פסיכיאטר.

קירי:"עכשיו אתה והכאב ראש? ספר לה על הקעקוע.", האחות מביטה על הפסיכיאטר.

הפסיכיאטר:"תשאירי אותי איתו לבד בבקשה.", האחות יוצאת ומשאירה אותם לבד.

קירי:"מה עם הקעקוע?"

הפסיכיאטר:"מאיפה אתה יודע על הקעקוע?"

קירי:"אתה יודע... אתה אמור להיות כאן ולא אני!"

הפסיכיאטר:"הכל טוב?", קירי מביט בפסיכולוג במבט עצבני.

קירי:"לא! אני רוצה לצאת מכאן...", קירי מתחיל לבכות.

הפסיכיאטר:"אתה עוד לא שפוי מספיק.", קירי מחייך.

קירי:"אני נמצא במקום שמטורפים בציד אחר סנאים

שבו מטורפים בציד אחר סנאים, אה אה

זה מקום יפה שבו אני לא חושב הרבה.

ובמיוחד אני לא חושב על בחורות כמוך, הו אה

אני לא חושב על בחורות כמוך!", הפסיכיאטר לא מבין.

הפסיכיאטר:"זה רק אני ואתה, על איזה בחורות אתה מדבר?"

קירי:"פייני, נערה יפה עם שיער כחול מכיר?", הפסיכיאטר לא מבין.

הפסיכיאטר:"על מי אתה מדבר?"

קירי:"על פייני! היא חדשה כאן."

הפסיכיאטר:"אין לי מושג על מה אתה מדבר.", קירי נעשה מבולבל בעצמו.

קירי:"תסביר לי... מה הולך כאן פוטוגני?"

הפסיכיאטר:"אל תקרא לי בשמי הפרטי.", קירי מאבד את השפיות שנותרה בו.

קירי:"תגיד לי מה קורה לי? מיד!", הפסיכיאטר נראה מודאג.

הפסיכיאטר:"מצטער אבל מצבך... מצבך... נורא!", קירי נראה פסיכי מתמיד.

קירי:"אז מצבי נורא?, זה מה שאתה אומר?, מצבי נורא... אה אה!", קירי שוב צוחק צחוק פסיכי.

הפסיכיאטר:"אני ישאיר אותך לבד.", הפסיכיאטר יוצא וסוגר אחריו את הדלת.

בינתיים בביתו של קירי מתחולל בלאגן. קלרה וסטייסי רבות והבנים לא יודעים מה לעשות..

ג'יימס:"למישהו יש רעיון?", מייק נראה משועשע.

מייק:"חבל שאין כאן זירה.", גם אחיו של ג'יימס נראה משועשע.

ג'ונסון:"רק צריך לקוות שהן יהיו בלי בגדים בסוף הקרב. איך אתה מדבר?", ג'יימס עושה מעשה ונכנס לשדה הקרב.

ג'יימס:"בנות מספיק ודי!, זה מה שאתן מראות לנו הבנים?", קלרה וסטייסי לא מתיחסות.

ג'יימס:"בנות!", ברגע שהוא צועק נכנסת אמו של קירי.

ויקטוריה:"בנות?", היא בהלם מהבלאגן וקלרה וסטייסי מובכות.

סטייסי:"היא התחילה!", סטייסי מצביעה על קלרה.

קלרה:"לא... הוא התחיל!", קלרה מצביעה על ג'יימס שלא מבין.

ג'יימס:"אני לא קשור לזה!", אמו של קירי מביטה על ג'יימס בכעס.

ג'יימס:"היא משקרת...", רואים את ג'יימס יוצא מהבית בבאסה והדלת נטרקת.

-לילה-

קירי בחדרו בבית המשוגעים נראה מתוסכל, לפתע פייני נכנסת והוא לא שם לב.

פייני:"קירי! אני ואתה יוצאים מהמקום הזה.", קירי מביט בה באדישות.

קירי:"מה הטעם? את לא אמיתית במילא.", פייני לא מבינה על מה הוא מדבר.

פייני:"אני לא אמיתית?, אני יכולה להגיד אותו הדבר עליך!", קירי נעשה מבולבל.

קירי:"את כן אמיתית? פשוט עם כל המזרקים והתרופות כבר קשה לי לדעת...", פייני משחררת את ידיו של קירי לחופשי.

פייני:"אל תעקב אותנו! אנחנו יוצאים ואתה תהיה בשקט."

קירי:"במילא אין לך לאן לחזור.", פייני מחייכת.

פייני:"טיפשון, צחקתי איתך!", קירי מכווץ את עיניו.

קירי:"את לא באמת שייכת לכאן?", פייני מאבד את סבלנותה ומושכת את קירי בכוח ויוצאת איתו מהחדר.

קירי:"מה את עושה?"

פייני:"תשתוק ותסמוך עלי!", פייני גוררת את קירי והיא נזהרת. הם מתקדמים יחדיו לחופש.

פייני:"אנחנו כבר בחוץ!", קירי מתחיל לחייך אבל לפתע פייני נעלמת והאחות לילה תופסת את קירי.

קירי:"אני יכול להסביר?", קירי מחייך חיוך גדול, ורואים את האחות מכניסה את קירי לחדרו.

קירי:"אני לא מאמין... אני מתגעגע לאבא שלי?", קירי מופתע מעצמו.

בכניסה לבית החולים רואים את קלרה משכנעת את יוניקו לנטרל את המצלמות.

יוניקו:"אני לא עושה את זה! למה לי לשחרר פסיכי?", קלרה מביטה בצורה מאיימת על יוניקו.

קלרה:"כי אחרת אני נפרדת ממך, זה מה שאתה רוצה?", יוניקו מבין שאין לו ברירה והחבר'ה ממתינים.

מייק:"זה ייקח זמן? פשוט אני חייב לישון אצל סטייסי."

סטייסי:"מה?! מה בדיוק אמרתה לאמא שלך?"

מייק:"שאני יושן אצלך."

ג'יימס:"אבל אמרתי שאני יושן אצלה.. אתה יושן אצל קירי!"

מייק:"אז לחזור?", ג'יימס וסטייסי ביחד אומרים 'לא!'.

יוניקו:"טוב, המצלמות מנוטרלות!"

סטייסי:"ומה השלב הבא תזכרי לי?", הטון של סטייסי נשמע מזלזל.

קלרה:"נכנסים. רק מי אמרנו יעסיק את אחות לילה?", כולם מביטים באחיו של ג'יימס.

ג'ונסון:"מה אתם מביטים בי בצורה שכזאת?, אתה הכי מושלם לתוכנית. שתוק!"

קירי בינתיים שקוע בחלום שבו הוא יושב מול הפסיכיאטר.

קירי:"שאני על התנועה, והצופרים

ואת אורות הפנסים שגורמים למצמץ

וזה אומר וגם השלט שאומר לא ללכת ברכבת בתחתית

וחריקת הבלמים כך

והאנשים רועשים וקודחים חורים ברחובות!", בינתיים הפסיכיאטר רושם.

קירי:"מה אתה רושם שם?", הפסיכיאטר מסמן לקירי להמשיך וקירי מתעצבן.

קירי:"אני כועס על המקום בו מטורפים בציד אחר סנאים

איפה כל האנשים מחייכים איתם אני משחק, אה אה

ואני מבלה את כל הזמן שלי בדילוג אבנים לעבר החתולים...", מופיע 'פייני' מול עיניו של קירי.

קירי:"ואני לא חושב על בחורות כמוך, הו הא

אני לא חושב על בחורות כמוך!"

רואים בינתיים מחוץ לבית המשוגעים אחיו של ג'יימס מתכונן להיכנס.

ג'ונסון:"טוב פרצו את הדלת!, לא אל תפרצו!", הדלת נפרצת והוא נכנס למסדרון החשוך.

ג'יימס:"הוא בטוח מסיים על כיסא חשמלי.", ג'יימס מגחך.

מייק:"אני עייף!", ג'יימס ויוניקו מביטים במייק ובינתיים נהיה שוב אנרגיה שלילית בין קלרה לסטייסי.

סטייסי:"עכשיו אתה מסכנת אותו.", קלרה מביטה בסטייסי מבט מקפיא.

קלרה:"את חייבת לסמוך עלי בת אנוש שלא יודעת סבל."

ג'יימס:"בנות... בנות... למה לריב?, לילה יפה היום!", מייק נהיה ערני לפתע.

מייק:"תן להן!", קלרה עוצרת את הריב לא בגלל ג'יימס אלא בגלל המטרה.

סטייסי:"כן תברחי!", קלרה נכנסת בלי פחד למסדרונות החשוכים.

בינתיים קירי בחלומו, שהפעם הוא מופיע מול קהל של משוגעים.. הוא מיצר קצב עם האצבעות והרגל.

קירי:"קולטים את זה?", הוא חוזר על זה שמונה פעמים.

קירי:"אני אוהב אותי ואתם אוהבים אותי

ואני אוהב אותכם ואתם אוהבים אותכם

ואתם אוהבים אותו ואני אוהב אותו

הוא אוהב אותכם והוא אוהב אותי

ואני אוהב אותה והיא אוהבת אותכם,והיא אוהבת אותי."

בזמן שקירי שקוע בחלום נראה שהתוכנית עבדה וקלרה הגיע לחדרו בשלום.

קלרה:"תמשיך לישון חתלתול.", קלרה בפעם הראשונה מעלה חיוך. והיא מתחילה בעבודה.

-בוקר-

רואים את קירי פוקח את עיניו ולא מצליח לזהות איפה הוא נמצא.

קירי:"הראש שלי. איפה אני נמצא לעזאזל?", אמו של קירי נכנסת לחדרו של קירי עם מגש אוכל.

קירי:"אמא?... לא, זה בטח חלום, אני הולך להתעורר בבית המשוגעים..."

ויקטוריה:"אתה בבית, רק חבל שאבא לא יכול לראות אותך.", נראת דאגה על פניו של קירי.

קירי:"מה קרה לאבא?", אמו של קירי נאנחת.

ויקטוריה:"נפל מהחלון.", קירי בולע רוק.

קירי:"לא נדחף?", ויקטוריה נעשת חשדנית.

ויקטוריה:"מה?", קירי נראה כאילו מסתיר משהו.

קירי:"לא כלום, העיקר אני בבית לא?"

ויקטוריה:"אני מקווה שגם אבא שלך יהיה...", אמא של קירי שמה את המגש על מיטתו של קירי.

ויקטוריה:"תאכל.. וגם חבריך ממתינים לך למאטה.", אמא של קירי יוצאת וחיוך פסיכי עולה על פרצופו.

קירי:"כנראה באמת אני שייך לבית המשוגעים, נכון אבא?", קירי מתחיל לצחוק צחוק פסיכי שנשמע מחוץ לבית.

סוף הפרק האחד עשר...