היא מציפה אותי
היא מפחידה אותי
מרתיעה אותי
ממלאת אותי בפרנויות
והלב מציק לי
הפחד הזה שהיא לא תבחר בי בסוף
היא תהיה מאושרת עם מישהו טוב יותר
חוסר הביטחון הזה שעלול להרוס
הלב שעומד להתנפץ..
זאת הקנאה שממלאת את ליבי כרגע
היא לא מניחה לי, והמחשבות
שהיא תעדיף אותו על פני
כפי שאני רגיל שקורה לי
תמיד אותו סיפור ישן
תמיד אני פחות טוב
וזה ממלא אותי בקנאה
חסרת שליטה
אני סומך עליה אבל לא מבין מה הבעיה
הכל בגלל החיים שהרגילו אותי להיות פחות טוב
תמיד הייתי פחות מועדף, ועכשיו הראש מוצף
מה עלי לעשות?
הקנאה הזאת שאין לי שליטה עליה
היא תהרוס לי בסוף, עלי לשלוט עליה
כי אני יודע שיהיה בסדר
הקנאה הזאת חסרת תוכן
שונא את ההרגשה הזאת
היא מציקה בלבי
מה הבעיות שלי?
אני מקווה שהיא מבינה
חסר לי שהכל יהרס בגלל הקנאה
היא תהרוס לי, אני אבוד
הקנאה הארורה הזאת!
הקטע נכתב בצהריים, עכשיו אני בסדר
ואני פשוט שמח שאני איתה 3>
וסוף סוף! שיר של נירוונה שלדעתי מתאים לקטע
חיכיתי לרגע שיהיה פוסט מתאים בשבילם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
JustKiri