אז נתחיל עם הקטע של העצבות ונוסיף לזה עצבים. כנראה שעדיין מציק לי שלא התקבלתי, למרות שהדחקתי את זה די טוב.

ועוד יותר מציק לי שאני שומעת על אחרות שהתקבלו. כאילו הן יותר טובות ממני וכאילו לא מגיעה לי שום הזדמנות. חכו תראו אולי יש לי אחלה תיק עבודות! אולי לאלה שכן העברתם יש חרא תיק ואין יצירתיות? על פי מה אתם מכשילים אותי? על סמך ציור של פרח? כאילו מה הייתי צריכה לעשות עם הפרח הזה להצמיח לו כנפיים ולשים לו נעלי עקב? כאילו ציירתי פרח וציירתי אותו טוב. בואו תפתחו תואר בציור פרחים זה כבר יותר מתאים למבחנים האלה.

יש כאלה שמתקבלים גם לשנקר וגם לבצלאל, ויש אותי, שלא.

אני כבר לא יודעת מה לחשוב. לוותר? להמשיך?

בינתיים אין לי כוח.

ונעבור ליום הולדת- יתקיים ביום שני הבא, יחגג בגרגא, בשמחה רבה, כיף

21 הא..?

פשש.....

יא אללה איזה זקנה

ככה אני מרגישה