כשעברתי לגור בתל אביב חתולה בצבעי שחור לבן עם אוזן חתוכה למחצה התיישבה לי ליד הדלת .
אחרי יומיים של ליטופים וקערות עם חלב היא הביאה לי במתנה ארנב שחור ומת למפתן ועד היום לא מצאתי לה שם רישמי
רק מדי פעם כשאני בסשן של אהבה ופינוק כלפיה אני קוראת לה "נוני" , הכינוי שנתנו לי ההורים מהשם "עדן"
ורואה בחתולה נשמה תאומה שלי על 4 .
חלמתי בלילה על נוני ,היא הייתה שותת דם , העיניים שלה שרוטות ,הפרווה שלה רטובה מנשיכות ורוק
וכולה הייתה חורים אדומים , צולעת את דרכה ברחוב .
נוני היא אני ואני היא נוני ואין דרך מטאפורית יותר מזו כדי לתאר את איך שעוברים עליי השבועיים האחרונים .
הלומות מכל כיוון
אמא מקללת אותי , צורחת , מבקשת סליחה , מנסה להגן , מטרידה באסמסים ובמיילים , מנסה לשנות לי את אופן חיי , לקחת שליטה
לקחת שליטה
לקחת שליטה
אח שלי איתה, בשיא מחלתו מכניס לי מחשבות פרנואידיות וחרדתיות , גורם לי לרוץ אל עבר קו האופק הבלתי נגמר של השיגעון
אונס אותי נפשית באי שפיות שלו ומזריק לתוכי חוסר ביטחון עצמי ומנסה לקחת שליטה .
אני כמו זבוב בעולם הזה ,מרגישה חסרת תועלת וללא הגנה .במחי כף יד אפשר למחוץ אותי.
חיפשתי עזרה במקומות הלא נכונים ועוד שבוע אעבור לאיזור אחר בתל אביב אשאיר את נוני עם דייר אחר במקומי .
נוני,זו הזמן להתחלה חדשה .