Me against The world

זו הרגשה טיפשית.

כשאתה משתנה כ"כ

אתה מאבד את עצמך ואז מוצא את עצמך

אבל זה לא אתה.

כאילו נהיית בדיוק כמו החברים שלך, לא שזה רע..לפעמים זה טוב

אבל אתה מאבד את הזהות שלך, את היחודיות שלך.

אתה מפסיק להיות אתה לתקופה מסויימת ונהיה אתה אחר.

אולי יותר מגעיל, או יותר נחמד

טעם שונה, נקודת מבט שונה.

פתאום הכל מתבלבל לך..

ואז עולה לך צורך בשינוי, מקום, לבוש, חברים,

אתה רוצה דברים חדשים שיכניסו אטרקציה לחיים שלך..

שכבר נהיו משועממים מזמן.

אחח.. איפה קיץ 2008? [כן אני יודעת ב2008 XD ]

התקופה הכי יפה בחיים שלי.

_ _ _ _

נעבור למשהו יותר אופטימי?

הכרתי מישהו חמוד (:

הוא הכי דואג לי, מוודה שהכל בסדר איתי,

הוא אפילו יצא ממש גבר!

ביומולדת של ידיד שלי גנבו מאיתנו כסף וגם ממני, כסף למונית חזרה הביתה.

למזלי הוא סתם התקשר להגיד לילה טוב, וכשסיפרתי לו מה קרה הוא בא עד אליי

כדי להחזיר אותי הביתה! [33>]

אני לא מאוהבת, או דלוקה..

אני עדיין מרגישה דברים ל..אקס.

אני אפעם לא ישכח אותו כי הוא אהבה ראשונה

אבל אני בהחלט אמשיך הלאה.

אני רק מקווה שאני אתאהב במישהו הזה.

פויי, ועכשיו בנימה אופטימית?

מחכה לי לאפה טעימה לאכול [למרות שאני לא אסיים אותה חח]

צ'אאאאאאו ! [[;