יותר מידי סגירות מעגל מתרחשות בזמן האחרון.

לא כל כך מתאים לי להתמודד עם הכל.

חבל שאני לא יכולה באמת לבחור עם מה בא לי להתמודד קודם.

מזל שהחיים הם לא תמיד: תכנית לפי בקשתך.

אז את היומיים האחרונים ביליתי בלצייר ציור.. שאמא בטעות הרסה לי אחר כך.. אז נאלצתי לצייר אחד חדש..

אז את החדש עוד לא ממש סיימתי.. אבל הנה תמונה של הישן לפני שנהרס:

שגרת היום-יום שלי השתנתה לרעה בעקבות החופש הזה.

הולכת לישון כרגיל ב-2 בלילה.. אבל..

וזה אבל מאוד גדול.. במקום לקום לפחות ב-8 בבוקר,

אני קמה ב-11.

זה מזעזע.

הורס לי את כל סדר היום.

אז מה אם ככה לפחות אני זוכרת חלומות מעניינים ומהם שואפת השראה כלשהי לסיפור חדש או שיר.

הרי זה הורס לי אחר כך לגמרי את מהלך היום. אני יותר עצלנית.

וגם עייפה.

יש לי 24 פרקים ללמוד בתנ"ך. ו-20 דפים מלאים באזרחות.

זה מה שקורה כשלא ניגשים למועד א.

כל כך הרבה דברים השתנו..

הם משתנים..

וימשיכו להשתנות..

אני לא מספיקה להתרגל.

...

הכרתי אדם מהודו.

דווקא אדם מעניין. חכם. מצחיק.

לדבר איתו עוזר לשפר א האנגלית שלי..

לפעמים זה עושה כאב ראש מטורף.. אבל לא אכפת לי.

כשלון הוא הזדמנות להתחיל מחדש בדרך חכמה יותר.

אז למועדי ב' אני אלמד טוב.. וגם אם יקרה דבר שיטלטל את עולמי אני בכל זאת אגש.

את סגירות המעגל אשאיר לשעות הקטנות של הלילה, במקום ליום.

אשתדל לא להעלות זכרונות מהעבר שמזמן נסגרו והמפתח אבד.

אני אלך לעצום עיניים לחצי שעה.. התחיל לכאוב לי הראש..

ואחר כך? המלאכה מרובה..

חג שמח.