שבועיים שהכול היה בסדר

ואז הגיע יום ההולדת ההוא שמשהו בהתנהגות שלו השתנה.

לא התאפקתי ושלחתי הודעה: "אם לא מתאים לך, רק תאמר, הכול בסדר ונמשיך הלאה כל כך בדרכו:)"

התשובה שקיבלתי הייתה: "לא, לא מה פתאום,הכול מתאים"

ההסבר לחוסרת התקשורת בינינו בימים ההם: "אני פשוט נורא עסוק (עבודה, לימודים, מעבר דירה)"

רק שאז.. זה נמשך לעוד שבוע... שבסופו אמרתי לו: "כדאי שכל אחד ימשיך הלאה.. שיהיה לך בהצלחה"

- "כן גם אני חושב ככה.. היה כיף אבל לא הולך, את בנאדם מקסים, מאחל לך רק טוב"

וככה זה נגמר, עוד לפני שהתחיל

כאחת שנקשרת מהר...אפילו זה הצליח לגעת בי

והלקח מכל זה הוא:

אל תאמיני למה שאת רואה ושומעת

עוד לפני שנפגשנו הייתה לי תחושה לא טובה.. שיתפתי בה את אמא וכמה חברות

וכולן אמרו לי: "אל תחשבי על הרע, הרע יבוא לבד"

האינטואיציה שלי עד כה לא טעתה.

עבדתי קשה השבוע, וישנתי מעט

מחר נוספת לים המלח לסופ"ש

להירגע, לנוח, לאגור כוחות :)