אז הזמן עבר מהר...
בינתיים קרו דברים פה ושם,
היה את טעם העיר השבוע והיה ממש כיף, מצאתי כרטיס לבירה חינם על הריצפה, ובמקום אחר הביאו לי 1.2 ליטר בבקבוק מיוחד ומגניב במקום חצי ליטר בכוס חד פעמית. (הבדל של 15 ש"ח).
חוץ מזה, התחילו איתי בנות :) דבר שהעלה לי את האגו.
עם החברה העכשווית הדברים זורמים בשגרה... למרות שאני לא יודע כמה זמן אני אוכל להמשיך ככה, אני שונא שיגרה.
ואז היום כרעם ביום בהיר, טלפון מחברה של האקסית, "תתקשר לאקסית היא מחכה".
אני מתקשר...
ואז אני שומע מהצד השני את הקול שכל כך התגעגעתי אליו, רק בטון כועס.
רגע!
בואו נחזור קצת אחורה... 3 ימים אחורה.
אני במחשב, מסתובב בפייסבוק, וואלה, ושאר השטויות...
קיצר אני מטייל לי בטקס הקבוע , כדי לראות עם יש משהו חדש ,
כשאני רואה פוסט של האקסית, בו היא מתארת בחור שמטריד אותה שוב ושוב, נדבק אליה בצורה אובססיבית ובעצם עושה לה רע.
אז אני כמישהו שעדיין אוהב אותה ואיכפת לו ממנה, שולח לאותו בחור (היא גם רשמה את השם שלו) הודעה, לא כועסת,
בה אני אומר לו שיפסיק להטריד אותה.
חזרה להיום.
היא צועקת עליי "למה התערבת!?, אף אחד לא ביקש ממך"
אני בלב "אני יודע שאף אחד לא ביקש ממני, אני לא מוכן לעמוד בצד כשמישהו מטריד אותך"
היא "אתה שלחת לאדם הלא נכון את ההודעה! זה מישהו שהיה לי קטע איתו, ועכשיו הוא סתם יתפוס עליי תחת"
אני בלב "אני ממש לא רוצה לשמוע על קטעים שהיו לך עם אנשים, זה מדכא אותי נורא"
אני עונה לה " הגנתי עלייך, אני מתנצל, וזה ברור שאני לא אעשה את זה שוב.,(לא באמת התכוונתי לזה)"
היא... " טוב... סליחה... לא התכוונתי לתקוף אותך... אני מבינה את המניעה שלך.."
אני נכנס לאינטרנט עכשיו, אחרי טעם העיר, שהיה לי כל כך כיף שם.. ומקבל תגובה מאותו נדב:
"
למה נראה לך שאני מטריד את ****? לא דיברתי איתה כבר איזה חודש
ומי אתה בכלל שתגיד לי מה לעשות או עם מי? לך חפש את החברים שלך
ותמסור לה ד"ש חם ממני
"
המשך:
"ותלמד לכתוב עברית...
אלה = אלא
וגם הניסוח של מישהו שעלה אתמול מרוסיה
"
אני לקחתי את זה קצת קשה... כי בגיל 5 עליתי מרוסיה.. וזה היה מאוד קשה... השפה העברית קשה...
סתם :)
אבל באותו רגע הייתי עצבני, וראיתי צורך להגן על עצמי,
אז הגבתי לו...
התפתחה מריבה מילולית מפגרת,
ואז מכאן לפה יצא שדיברנו בטלפון (אני וא') עד 6 בבוקר...
היא אומרת לי שהיא אוהבת אותי ושקשה לה לומר לי את זה מהלב, כי היא לא רוצה לפתוח פצעים ישנים...
גם אני אוהב אותה... אבל אני אומר את זה רק מהלב...
שמתי לב שהיא התחילה לקחת ממני ריחוק מסוים, לא הרגשתי את זה כל כך לפני, היא עושה זאת באלגנטיות, ואומרת לי שהיא לא חושבת מהרגש יותר.
לא רגיל לזה... מתגעגע... אבל מי אני שהאשים אותה.
מאחל להשתהיה מאושרת...
בסוף השיחה היא אמרה לי "שמור על קשר אם אתה רוצה, או אם אתה צריך להתקשר... אז תתקשר!"
קשה קשה... לא יכול להיות ידיד... חבל, אבל אני באמת לא יכול.
זהו, בשבוע הקרוב צפויים לי גם דברים רבים... והראשון בהם- מסיבת בית של חבר... מקווה שיהיה שם כיף :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
