ושניהם אחד מול השני עומדים .
והם לא מפסיקים להחליף מבטים .
היא משפילה מבטה והוא הולך .
היא חושבת אם לגשת ולדבר איתו ,
אך הצלצול המבשר לסיום ההפסקה עוצר את מחשבותייה .
היא עולה במדרגות לכיתתה ונכנסת .
כולם רועשים , פתקים עפים באוויר , המורה צועקת ,
והיא יושבת בשקט וראשה מונח על השולחן .
אפחד לא שם לב , אפחד .
היא מוציאה מחברת וקלמר ומתחילה לרשום מכתב .
' אז אני לא טובה במכתבים , את זה כולם יודעים .
אבל בכל זאת חשוב לי לרשום לך את המכתב הזה .
נפגעתי המון , איבדתי אותן , הכרתי אותו , הכרתי אותן ,
איבדתי אותה , איבדתי אותו , חזרתי אליהן , איבדתי אותן .
אפחד לא מקשיב מרצון , אלא מחובה .
אפחד לא מבין , את אותה ההרגשה .
אפחד לא יודע הכל , ומעכשיו אפחד גם לא ידע .
מאז מה שקרה בעיקר איתו , השתנתי .
החיים שלי השתנו , האישיות השתנתה , היחס , הכתיבה , הדיבור ,
החיוך , המבט , השמחה , הכאב .
לקחתי הפסקה מהכל , להירגע , קצת זמן לבד .
ואז הכרתי אותו ואני כ"כ רוצה אותו ,
אבל אין לי צ'אנס , אין לי אומץ .
זה לא שאני מפחדת לגשת , גם זה , אבל לא .
אני מפחדת לתת את הלב שלי שוב , ולהיפגע .
עשיתי הכל , ניסיתי הכל , אבל כלום לא הלך .
אני מבקשת ממך עזרה , תתן לי את האומץ ,
תחזיר לי תחיוך , תחזיר לי תשמחה , את המבט .. '
היא בוכה , כמו ילדה קטנה .
היא יוצאת מהכיתה , ומרוב הרעש אפילו לא שמים לב לחסרונה ,
היא רואה אותו יושב על המדרגות עם חבריו ,
היא עומדת מסתכלת בעינו , עמוק עמוק .
מסתובבת וממשיכה ללכת .
הוא מסתכל עליה , בוחן כל תזוזה , כל תנועה .
הוא קם , החברים שלו קוראים לו , אך הוא מתעלם .
היא ממשיכה ללכת וממשיכה והוא בעקבותייה .
היא מתיישבת על ספסל בחצר בית הספר ולא מפסיקה לבכות .
הוא מתיישב לידה , ואוחז בידה .
" הי " הוא אומר והיא קפואה .
זאת הפעם הראשונה שהיא נוגעת בו והוא בה ,
זאת הפעם הראשונה שהם יושבים קרוב לשני ,
זאת הפעם הראשונה שהם מדברים .
אחרי מספר שניות היא עונה לו " היי " .
" למה ילדה יפה כמוך עצובה ? " הוא שאל בחיוך .
" כי כולם צבועים , כי אני לבד , כי אני אוהבת אותך ואתה לא שם עליי " . היא אמרה ולפתע התחרטה .
" מה ? " הוא שאל מופתע .
" כולם צבועים , אני לבד , ואני אוהבת אותך . " היא אמרה שוב , בביטחון .
היא כ"כ שמחה שיש לה תהזדמנות הזו .
" יהיה טוב " הוא חיבק אותה .
היא יכלה סוף סוף להריח אותו , להרגיש אותו .
היא לא רצתה שזה יגמר , אך הם התנתקו .
הוא קירב את פניו לפנייה וחייך .
היא חייכה בחזרה , אחרי שהרבה זמן לא חייכה .
" אני אוהב אותך , אני אוהב אותך " הוא אמר והיה רציני .
" באמת ? " היא שאלה וניסתה להסתיר את חיוכה .
" כן , באמת , אני אוהב אותך " הוא אמר .
" גמאני אותך " היא ענתה .
הם נסחפו לנשיקה ארוכה , הנשיקה הראשונה .
אני אוהבת אותך . 3>
ולא , לא רע לי , נהפוכו ,
אבל סתם היה באלי לכתוב .
ומשפט לחיים -
עדיף חברה אמיתית אחת ,
מאשר מלא מזויפות .
קרן 3>
עריכה :
מישהו מגיב בשמי ,
ותוכלו לראות בתגובות שאני מגיבה לכם ,
אם זאת אני או לא -
אם יש ווי ירוק ליד השם . [:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
