א' . . . סטופ ! ס' - סיפור נעורים D:

שאאאלום D;

עוד מעט אני יוצאת, אז סוריי שהפרק יהיה לא משהו..

הורדנו את המסיכות פנים, לקחנו לעצמנו חטיף גרנולה והלכנו לבית ספר.

כמה מטרים מהבית ספר ראיתי מישהו רץ לכיווני,

לא כ.כ זיהיתי אותו מרחוק ורק כשהוא התקרב ראיתי שזה היה ניר,

התחלתי להתרגש ועשיתי כאילו לא ראיתי אותו,

הוא התקרב וחייך אליי ואמר לי "למה החלפת בגדים?" צחק וחיבק אותי "אבל גם ככה את מהממת"

אינה אמרה שאנחנו חייבות לעוף להעתיק שיעורים במתמטיקה, לא הבנתי מה קרה לה.

התרחקנו ממנו קצת ושאלתי אותה "מה קרה?"

היא הסתכלה עליי ולחשה לי בסודיות "את צריכה להיות קצת יותר קשה להשגה" ושתינו צחקנו.

נכנסנו לכיתה, הוצאתי את ספר אלגברה ואת המחברת שלי והעתקתי שיעורים,

היה צילצול והמורה נכנסה לכיתה והתחילה לבדוק נוכחות ושיעורי בית,

השיעור היה משעמם, שלחתי לאינה פתק: "אם בן היה פה, הוא היה כבר מוצא משהו מעניין בשיעמום פה"

היא קיבלה את הפתק וקצת התבאסה והפסיקה להתעניין בשיעור(אינה אוהבת מתמטיקה, לא ברור איך..חח)

המורה דיברה ודיברה, אבל בכלל לא היה לי אכפת מהשיעור.

פתאום נכנסה ילדה מכיתה ז'6 ואמרה משהו למורה והמורה עצרה את השיעור ואמרה:

" אתמול ילד בשם בן מכיתה זאת נפצע בפיגוע בקניון,

 רק רציתי להזכיר לכם שחשוב להיזהר בכל מקום שאתם הולכים אליו, שימו לב לחפצים חשודים..."

והמשיכה לדבר על זה עוד ועוד.. ואני? רק הייתי עצובה יותר.

בהפסקה כולם באו אלינו לכיתה ושאלו אותנו שאלות,

לא התייחסתי לאף אחד מהם, עד שניר בא והלכתי לכיוונו,"היי מותק" הוא אמר לי ונתן לי נשיקה על הלחי "מה קורה?"

אמרתי לו "לא משהו.. נכון בן שנפגע בפיגוע? הוא היה חבר ממש טוב שלי.."

והתחלתי ללכת לכיוון בניין המדעים שלנו ניר שם עליי את היד שלו ואמר "מצטער מאמי"

והוסיף "אם יש לך אותי, למה את צריכה עוד חברים?" וחייכתי באילוץ.

היה צילצול ונכנסתי לכיתה, שאר השיעורים היו לא פחות מעניינים משיעור מתמטיקה.

הלכתי לבית של אינה וכשהגענו אמא שלה בדיוק סיימה לאפות עוגת בראוניס שנראתה טעימה מאוד,

היא הציעה לנו לטעום ואמרנו לה שניקח עוד מעט, כשזה יתקרר.

עלינו לחדר של אינה ושמענו שירים וסתם ריכלנו על מורות עד שהפלא' של אינה צילצל,

היא ירדה למטבח כדי לענות אליו ופתאום שמעתי אותה צועקת "אני לא מאמינה!!"

ירדתי למטה מהר ושאלתי אותה למה היא צעקה והיא אמרה לי שזה...

הפרק ממש קצר, סוריי.. אבל אני חייבת להתארגן.

עריכה # 2 :

יש לי יותר מ-200 כניסות D=

איזהה כיףףף.. תודה לכולם !

אני מבטיחה לעדכן, אבל אני ממש עייפה.. מצטערת [:

שבוע טוב D=

תודה על התגובות, היום אם אין 20 תגובות(כולל שלי) אני לא ממשיכה את הסיפור.

אמא שלי ראתה אותי עם הבוקסר ושאלה אותי ממי גנבתי את הכסף לבוקסר ואמרתי לה שאינה הכינה לי אותו.

שמעתי שדופקים בדלת והלכתי לפתוח אותה, הייתי בהלם ממה שראיתי,

"מה קרה?" שאלתי את השוטר שהיה בדלת "עשיתי משהו?!" והסתכלתי עליו בבהלה, הוא היה גבוה, עם עור בהיר ושיער חום כהה, הוא היה דיי יפה.

הוא הסתכל לתוך הבית שלי ואמר:"את ברית קצב?" הנהנתי "אפשר להיכנס?" פיניתי לו את הדרך והוא התיישב בסלון,

אמא שלי ראתה אותו, נבהלה לרגע ושאלה אותי "מה הוא עושה כאן?" עשיתי לה פרצוף של "אין לי מושג"

"את מכירה נער בשם בן?" השוטר פתח את דבריו, הנהנתי והוא סיפר לי שבן נפגע בפיגוע ולא מצאו עליו שום תעודה מזהה, ושום פרט מזהה, הוא נפגע קל וכשהוא התעורר ששאלו אותו שאלות עליו הוא רק מילמל "ברית" ו"ברית קצב".

הייתי בשוק. התחלתי לבכות.

אמא שלי אמרה לי ללכת לחדר שלי, עליתי והתקשרתי לאינה, סיפרתי לה מה קרה וגם היא היתה בשוק, היא אמרה שהיא באה אליי.

אינה הגיעה, וראיתי עליה שהיא בהלם שבאמת יש אצלנו שוטר בבית.

עלינו אליי לחדר ואמא שלי עלתה אלינו ואמרה לנו שהשוטר הלך ועוד 10 דקות שנרד לאכול משהו כי לא אכלנו וכבר מאוחר, לא היה לי תיאבון.

אינה שאלה אותי עוד שאלות, אבל לא הקשבתי כ.כ .

כשירדנו למטה אמרתי שאני לא רעבה אבל אמא שלי אמרה לי שאני רק יאכל קצת ירקות ושניצל,

אכלתי קצת ואני ואינה הלכנו לראות טלוויזיה.

לדעתי אני ואינה היינו עדיין בשוק ואף אחת מאיתנו לא התייחסה למה שהולך על המסך.

הצעתי לאינה לישון אצלי והיא הסכימה, הלוותי לה מכנס קצר וחולצה והלכנו לישון.(היה כבר 23:30)

לא הצלחתי להירדם ולדעתי גם אינה, כי כל הזמן שתינו זזנו.

לבסוף נרדמתי, קמתי ב6 בבוקר ואינה קמה בערך 10 דקות אחריי, החלטנו שבגלל שממש מוקדם ובמילא אנחנו מתחילות ב-10 אז נשים מסיכות פנים ונתפנק קצת.

אינה הכינה מסיכת פנים מוזרה מביצים, חלב ודבש ושמה לעצמה ולי והלכנו לחדר שלי לשים לק ברגליים ובידיים.

שמעתי את הצליל של האייסי והסתכלתי במחשב,

קיבלתי הודעה מבן "וואי כמעט שכחתי ממנו..חח.. תשאלי אותו איפה הוא" שמעתי את אינה מאחורי..

* השיחה *

בן הכריש : ברית?

בריתוש D= : כן? איפה אתה?

בן הכריש : זה לא בן.

בריתוש D= : אז מי זה? איפה בן??

בן הכריש : זאת אמא שלו, בן בבית חולים.

בריתוש D= : מה המצב שלו?

בן הכריש : לא טוב, המצב שלו החמיר.

בן  הכריש : רק רציתי לאמר לך תודה שהפנת את המשטרה אלינו כדי שידעו מי ההורים של בן.

"אמא'לה" שמעתי את אינה אומרת "בטח לא ירשו לנו ללכת לבקר אותו עם מצבו קשה" הסתובבתי אליה ואמרתי "נכון, אבל בואי נתארגן לביצפר כבר 9:35 "

אני לבשתי מכנסיי ג'ינס קצרים, חולצת בית ספר לבנה וסריג בצבע תכלת, אינה לבשה מכנסיים קצרים בצבע לבן, חולצת בית ספר תכלת וסריג אפור, היינו מוכנות ואינה ואני הלכנו להוריד את המסיכות פנים.

הורדנו את המסיכות פנים, לקחנו לעצמנו חטיף גרנולה והלכנו לבית ספר.

כמה מטרים מהבית ספר ראיתי מישהו רץ לכיווני, לא כ.כ זיהיתי אותו מרחוק ורק כשהוא התקרב ראיתי שזה היה...

את הפוסט הזה אני כתבתי במשך יומיים בטיוטות, אז סליחה אם יש טעויות או משהו.

אם אין 20 תגובות(כולל שלי)לפרק, אני לא ממשיכה.

33333>

הנערה הכותבת.

שלווום לכולם [:

מה קורה? מקווה שבסדר.

אני לא רוצה להתלונן והכל, כי זה בלוג חדש ולא אמורים להיות הרבה גולשים..אבל אתם בקושי מגיבים

ואני לא רוצה לעשות הרבה פרקים, כדי שגולשים חדשים לא יצטרכו לקורא מלא פרקים..

בוא נתחיל את הפרק..:

"בוא נשחק את המשחק אומץ" הציע פתאום בן.

"בסדר" אני אמרתי ואינה הוסיפה "תתחילו אתם"

בן אמר :"אני ראשון, משימה לך" הוא הסתכל עלי.

"האם יש לך אומץ להסתובב עם מעיל ותחתונים ברחוב?"

חשבתי לרגע ואמרתי "אוקיי" אינה הסתכלה עליי במין חיוך מוזר כזה וערמומי,

ולאחר רגע אמרה לבן:"תצא רגע מהחדר, אני צריכה לעשות משהו לברית" לא ידעתי על מה היא מדברת.

"תביאי לי תחתונים וורודות שלך" היא אמרה והוצאתי לה תחתוני בוקסר צמודות בצבע וורוד פוסים,

אינה שיפצה אותן טיפה וכתבה עליהן: "אני שקסית" (אם לא הזכרתי, לאינה יש כתב ממש יפה),

לבשתי אותן וצחקתי, "מה את צוחקת?" אינה שאלה אותי"יצא מכוער?!" נרתעתי לרגע "לא, מה פתאום!" והוספתי "אני לא מאמינה שאני עושה את זה" והיא חיבקה אותי וצחקנו יחד.

בן דפק בדלת וצעק "נו כבר יא פדלאות" פתחנו לו והוא היה בשוק, חייכתי.

הייתי לבושה בבוקסר הצמוד ומעיל חום עם פרוה.

"איזה רגליים מדהימות יש לך" הוא אמר, התחלתי להסמיק ואינה, שתמיד יודעת לשבור את הקרח אמרה "אתה עוד תתאהב בה!",צחקנו ויצאנו לרחוב.

יצאתי לרחוב והמון אנשים הסתכלו עליי, אבל במקום להעלב חשבתי מה אני יעשה לבן.

פתאום ראיתי את ניר והחבורה שלו,*ניר*-גבוה - חתיך - מקובל - עבריין [אבל זה כל הסקסיות שבו]

ניר הסתכל עליי ואמר "כמה את לוקחת לשעה?" וכל החבורה שלו צחקה "50 שקל מספיק, לא?"

והתקדם אליי וקירב אותי אליו ולחש לי "נדבר בכלא!", הוא התכוון בבית ספר, אני לא מאמינהה... אני בשוק.

חזרנו לבית שלי והתלבשתי, שמתי לב שמשהו קרה לבן, אבל התעלמתי כי הייתי עדיין בחלום על ניר.

אמרתי לבן "התור שלי עכשיו - אני עושה לך משימה!"

הוא אמר שאין לו כח יותר ושהוא הולך הביתה, אינה אמרה לו "יא פחדן" הוא התעלם ויצא מהבית שלי בשקט.

אינה אמרה שהיא גם הולכת, החלטתי להישאר עם הבוקסר שלי, חח.

אמא שלי ראתה אותי עם הבוקסר ושאלה אותי ממי גנבתי את הכסף לבוקסר ואמרתי לה שאינה הכינה לי אותו.

שמעתי שדופקים בדלת והלכתי לפתוח אותה, הייתי בהלם ממה שראיתי,

"מה קרה?".....

איך הפרק? אני מצפה לתגובות [;

3>

הנערה הכותבת.

עריכה # 2 :

יש 100 כניסות D:

הנה צילום מסך :

איזה כיף [: