וזה כאילו לא משנה כמה שקט יהיה לי מסביב, תמיד תגיע תקופה שבה הכל קורה, שדברים מתחילים להסתבך, שהכל היחד.
ולא.משנה כמה אני אנסה הכל רק צרות.
בתוך כל ההרגשה הטובה הזאת שדברים נותנים אין פעם אחת שלא יהיה בזה אלמנט כלשהו של סיכון, של משהו אסור, של משהו לא בסדר...
זה כאילו כמו כישרון כזה להסתבכויות, לדרמה.
התחושות העמוקות האלה שאני לא מצליחה להבין אם הן נובעות מרגש אמיתי או מכל הלבד שהיה לי עד עכשיו
וזה מעצבן וזה מתסכל ואני לא רוצה להרגיש מגעיל ככ בגלל שכיף לי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
