אני לא יודעת מה נסגר...פתאום היחס שלך כן חסר לי ופתאום אני מרגישה צורך לבקש ממך סליחה ביום כיפור על איך שפגעתי בך בזמן האחרון ואני לא כזאת שמחכה בד"כ עד יום כיפור ויוצאת צבועה. גם ביקשתי סליחה לפני אבל לא יודעת...כאילו חשוב לי ליישב את ההדורים לפני שאתה עוזב עוד פחות מחודש.
אתה עיצבנת אותי כל החג הזה.
אפילו לא טיפת יחס. ועכשיו כבר לא מרגיש בנוח לשגע אותך למרות שהנחתי שבטח לא ראית את ההודעה אבל אני לא רוצה להציק ואני לא רוצה ליפול עליך כשתהיה איתה ואז לא יהיה לך נעים להגיד שאתה עסוק או משהו...אוף. מצב מוזר ומעצבן. אני שונאת להרגיש תקועה.
והמבחן הזה. מה לעזאזל קשור המבחן הזה עכשיו?!
אין לי כח ללמוד. חזרתי עכשיו מהבסיס והדבר היחיד שבא לי לעשות זה לרבוץ מול הטלויזיה ופשוט לראות סידרה אבל לאאאאאאא יש מבחן עוד יומיים!!!
"אמרתי לך כבר שאני משתגעת בגללך?
אתה עדיין תקוע לי עמוק עמוק בלב.
הבעיה היא שהצמחת שורשים, וממש ממש קשה לעקור שורשים, במיוחד מהלב."
עוד הודעה שנכתבה וכמובן נמחקת כי אני לא שולחת לך הודעות, כי אני צריכה לשכוח אותך, כי אתה לא טוב לי - לא באמת טוב לי, אבל איכשהו בכל זאת אני עדיין כותבת בלי לשלוח, עדיין חולמת בלי לשכוח, עדיין חושבת בלי מנוח.
אתה עדיין נמצא בכל מקום, אתה עדיין בראש בכל מצב, אתה עדיין מה שאתה בשבילי וזה לא השתנה אפילו במילימטר.
אתמול בפעם הראשונה הסתכלתי על מישהו אחר ואמרתי 'וואי הוא חתיך' רק חבל שהוא היה גיי...בכל מקרה זה סוג של התקדמות לא?
יש שיגידו שכן ויש שיגידו שלא...אני חושבת שתכלס לא באמת כי להסתכל על אנשים יפים הסתכלתי גם קודם...
בכל מקרה, צילמו במיוחד שיר שאני ממש אוהבת לכבוד איזה זוג שהכיר בבובי ומתחתן. זה ממש יפה! הם הכירו לפני איזה 4 שנים והם מתחנים עוד מעט.
הלוואי ואני הייתי יכולה להכיר מישהו ככה ופשוט...שזה יקרה.
כנראה שזה יקרה מתישהו אבל איכשהו הכל תמיד הרבה יותר מסובך אצלי.
מדכא משהו...
בכל מקרה, דיי להתחמקויות...כנראה שיהיה פה עוד פוסט הערב...
הזמנתי סושי ניחומים שיעודד אותי קצת...
שיהיה לכולנו ערב מקסים
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
