אני תוהה אם זה ישאר ככה...
היום השיא המקריות ראיתי אותך כשבאת להחתים תופס חו"ל כי אתה והיא נוסעים בספונטניות מוחלטת לאיטליה או הונגריה או אלוהים יודע לאן בסוכות.
אני תוהה, סתם תוהה אם היית מספר לי אם לא הייתי רואה אותך היום או שהייתי פשוט מגלה שאתה והיא בחו"ל.
אתה לא חייב לי כלום, אני גם מאוד שמחה בשבילכם שהכל זורם ועובד ביניכם והכל שמח אבל אני לא אוהבת את זה שזה הרחיק אותנו ממש...גם איתה לא יוצא לי כ"כ לדבר...מאז הערב ההוא שהיא באה לישון אצלי לא כ"כ דיברנו...רק איחלתי לה חג שמח וחוץ מזה לא יצא בכלל, אפילו לא בוואטסאפ ולא כלום. אה כן, ראיתי אותה גם יום אחד שהייתי בבסיס שלה לאיזה 5 או 10 דק'...אבל לא יותר מזה...
אני חייבת להגיד שזה היה צפוי אבל לא באמת האמנתי...טוב נו...אנשים באים והולכים לא?
אתה...
חשבתי לכתוב לך מכתב כמו שכתבתי בפוסט הקודם, אני אפילו לא יודעת מה אני הולכת לכתוב בו, כנראה להתנצל במובן מסויים על כל התקופה האחרונה ושלפעמים התנהגתי קצת כמו כלבה. היום בבוקר נזכרתי שאני לא בבסיס מחר ובחמישי אתה לא ככה שלא יהיה לי מתי לתת לך את זה...אמרתי לעצמי שאני אכתוב את זה בבסיס היום ופשוט אשאיר לך במגירה ותיקח את זה היום בערב ותפתח בכיפור אבל לא הייתה לי שניה לנשום היום אז לא הספקתי אפילו לחשוב על זה ורק שחזרתי הביתה אחרי המבחן נזכרתי שוב.
אני שונאת לכתוב דברים כאלה במייל או בהודעה או משהו כזה ולדבר בטלפון לא יעזור במקרה הזה...אני אוהבת שזה כתוב ביד, זה מדהים איך המוח שולט על התנועה ככה שכל מה שעובר עליך פשוט מתבטא בתנועות שיוצרות בסופו של דבר מילים כתובות.
כנראה שאני אכתוב לך ופשוט אסרוק כי...אני כאפה ומקסימום אני אביא לך את המקור ביום ראשון או משהו...
ואתה.
אני קצת מצפה לסליחה ממך ביום כיפור למרות שאני יודעת בוודאות שהיא לא תגיע.
לא יהיו יותר נקודות שבירה, לא יהיו יותר הודעות כי אי אפשר יותר, לא יהיה יותר כלום כנראה, בטח אחרי המכתב ששלחתי לך לפני כמה זמן (ההוא שכתוב פה לפני כמה פוסטים טובים). אבל באיזשהו מקום אני עדיין מצפה לסליחה ממך ביום כיפור. לא יודעת למה.
אני לא מחפשת להתחיל פה שיחה, אני מדברת עם עצמי כאילו אני אומרת לך את כל מה שאני רוצה, אני כותבת לך הודעות ופשוט לא שולחת, זה פתטי אני יודעת אבל צריך להוציא את זה לאנשהו.
אחד האיחולים שלי לשנה החדשה הוא שתצא לי מהלב...לא יודעת אם זה אפשרי לחלוטין אבל לפחות חלקית, שיהיה לי פחות אכפת, שאני לא ארגיש.
הייתה לי היום פגישת סיכום חפיפה עם החופף שלי, הרע"ן, הרמ"ד ומנהלת הפיתוח שהיא תכלס המפקדת שלי.
הרע"ן חפר עם שאלות שאני שונאת ולא יודעת להתנסח, הוא אמר שאני פוליטיקאית במובן הטוב של המילה - מה זה אומר? אין לי שמץ.
כולם אמרו שנכנסתי ממש חלק לתפקיד, שהם מרוצים והיו מופתעים מהמהירות שהשתלבתי בעניינים ובעבודה.
זה כיף לשמוע שמעריכים אותך, זה עושה טוב במיוחד כשאני לא חושבת שאני עושה את הכל כמו שצריך ושאני לא מרגישה שאני 'עושה' יותר מידי חוץ להתרוצץ הרבה בין פגישות...
עברתי היום מבחן שחרשתי אליו מיום רביעי שעבר בערך.
הלך בסדר, יש כמה טעויות כבר אבל יש לי את העובר שתכלס, לא שאפתי ליותר מזה הפעם.
יום שני יש עוד מבחן. אין לי מושג איך אני אעבור אותו או איך אני אלמד אליו...
אני רק מחכה לסוכות, שאני אהיה אחרי המבחן ואז יהיה לי פשוט שקט וחופש עד ה-14.10 לפחות מבחינת לימודים...
תכננתי עוד ללמוד היום, לפחות לעבור בקטנה על החומר אבל אני פשוט לא מסוגלת. המוח שלי נמס.
אז אני יוצאת להתאוורר ולאכול עם חברים, לחזור ולראות את ה-3 פרקים האחרונים בסדרה (ככה שלא יהיו פיתויים עד המבחן) ופשוט...לישון.
טוב נו אולי אני אכתוב עוד איזה פוסט או משהו בדרך...
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
