My (Un)simple Life

יותר מידי מחשבות על יום שהולך להיות דיי רגיל בסך הכל...

כולם באים בבוקר, המשרד חצי ריק לשם שינוי כי שניים בקורס, אחד מגיע מאוחר, אחת במרפאה ועוד אחד כנראה צריכה להיות איפה שהו בבוקר...אז יהיה שקט...אני ועוד שני חיילים. אני אוהבת ששקט.

מחר המפקדת שלי שהיא המנהלת פיתוח תתעצבן מכל מיני דברים שאני אגיד לה, אני כבר רואה את זה קורה -_-

יש לי שיחה עם הרמ"ד שלי מחר...

שיחה שאני קבעתי כדי לדבר על כל מיני דברים שקורים במדור ולא נראה לי שיהיה טוב כל כך...

אני לא מצליחה לסגל את כל מה שאני רוצה להגיד למשפטים הגיוניים וזה קצת בעייתי כי אני לא יכולה לבוא ולשתוק....

אני רוצה להגיד לו על כל הקטע הבעייתי שהיה לפני כמה שבועות, לפני יום כיפור, שזה היה ממש לא בסדר מכל הצדדים ושיקול הדעת שהופעל לא היה נכון לדעתי.

אני רוצה להגיד לו שהמדור הזה הולך לאבדון בקצב הזה.

שעוד מעט כל מאזן כח האדם משתנה במדור ושאני נשארת בצוות עם 4 חיילים שאחת מהן עדיין לא נכנסה לפיתוח ועוד אחד חדש בצוות וותיק ביחידה מצטרף אבל אני לא חושבת שהוא רוצה להיות בצוות הזה כי הוא יחסית צעיר (הצוות).

שאין יותר מידי עבודה אבל מתעקשים להנחיל תחושת לחץ שזה דבר מוטעה לדעתי.

ויש עוד אלף ואחד דברים שאני לא מצליחה לשים עליהם את האצבע.

לא הכי טוב לי איפה שאני כרגע, אני לא כל כך מרוצה, אני לא מרגישה שאני עושה יותר מידי, אני לא יודעת איך להסביר...