אני לא יודעת אם אני מרוצה בתפקיד או לא.
היום אמרתי לחברה שלי מהקק"צ שאין לי כח והיא שאלה אותי בהכי ישירות והכי פשוט שיש 'מה את לא מרוצה מהתפקיד?'
אני לא יכולה להגיד בלב שלם שאני לא מרוצה, אבל אני גם ממש לא יכולה להגיד שכן.
רב הזמן אני דיי מרגישה כמו בייביסיטר ושאני צריכה להתווכח עם כל העולם ואישתו על כל מיני דברים.
אני לא יודעת איך להסביר את זה, אני מנסה להיזכר למה ציפיתי כשיצאתי ואני לא מצליחה להיזכר...
אני רוצה להרגיש שאני עושה משהו, שאני עוזרת במשהו ובנתיים אני מרגישה שאני רק עושה יותר בלגאן מאשר עושה משהו כמו שצריך.
אולי זה יבוא עם הזמן, אולי זה יגיע בשלב כלשהו אבל בנתיים אני כבר ארבעה וחצי חודשים בתפקיד ואני לא אגיד שאני מרגישה מיותרת אבל אני גם לא מרגישה כל כך חשובה...
אני תוהה איך לדבר על זה עם מישהו...כאילו...מעניין אותי איך האחרים מרגישים...
דיברתי עם חברה שלי שחזרה להיות מק"סית והיא לא ככ מרוצה, שניים הצליחו להשתחרר מהצבא כי התפקיד לא נראה להם ואני ממש לא בכיוון הזה כן? אבל...עדיין...
אולי זה מרגיש פשוט יותר מידי, אולי זה מרגיש שזה קצת גדול עליי, אולי פשוט אני צריכה להצליח לנהל את עצמי יותר טוב ולהבין יותר מה אני עושה נכון או לא אבל אפילו לזה אין לי זמן!
אוף.
יותר מידי מחשבות בקיצור.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
