לקום בבוקר, לקבל מחזור, לסוע לבסיס, לקבל בדרך שיחה מהרמ"ד שאני לא צריכה ללכת לבסיס אלא למקום אחר, לעמוד בפקק ושמישהו יכנס לי באוטו מאחור, להיתרע בפקקים, להידפק במשמרת עד 8 בערב, לקבל הודעה שמחליפים לי את המשמרת של מחר שהייתי אמורה להיות בה עם ההוא ובנוסף לזה מוסיפים לי עוד משמרת, לקבל הודעה מהאקס שבא לו אבל להיות מותשת מידי ובמחזור מידי בשביל זה, למות מעייפות ולדעת שמחר אני צריכה לקום ב-6:00 בבוקר.
פשוט קסם של יום.
לפחות הייתי בהחלקה על הקרח...
נקודת אור קטנטנה ביום הזוועתי הזה.