אז היה לי שבוע מטורף!
עמוס בעבודה, מלא בדברים לא צפויים ולא הכי נחמדים (כמו התאונה למשל), מלא בחוסר שעות שינה ועייפות בלתי נגמרת, בסיפוק עצמי, בצחוק, בחוויות, בקצת חולי, חסר לימודים, חסר בית חוץ מלישון, ציפיות ואכזבות וכל כך הרבה דברים ביחד!
אני לא יודעת איך לסכם את השבוע הזה אבל אני חושבת שצלחתי את זה דיי יפה..
למה אני מסכמת ככה אם רק יום רביעי היום?
כי מאתמול התחיל לכאוב לי הגרון וכנראה יש לי דלקת...קיבלתי גימלים ואני בבית היום ומחר.
כיף? לא כל כך. כל מה שאני הולכת לעשות זה להשלים שיעורים שהפסדתי...
יאמר לזכותי (ואני ממש גאה בזה!) שאני כבר 3 שנים וחודשיים בצבא וזאת הפעם הראשונה שקיבלת גימלים בצבא.
בכל מקרה, שבוע הבא אני מקבלת חייל חדש אבל לא כל כך חדש.
חדש לצוות, חדש למדור, לא חדש ליחידה ולא חדש לענף.
מישהו שעובר לצוות שלי במקום האקס שלי, ממש עושים סוויצ'ינג.
אני קצת חוששת, אפילו הרבה חוששת.
זה חייל ותיק שלא התעסק עם מה שאנחנו עושים כרגע אלא היה בצוות אחר והתעסק בדברים אחרים, אף פעם לא יצא לי לפתח איתו שיחה של יום מ'מה נשמע?' או משהו כזה.
אני מקווה שיהיה בסדר...מאוד מאוד מקווה שיהיה בסדר...
אז אתמול ושלשום שלחת לי הודעה ולא יכולתי...אז אתמול כתבת משום מה 'צפוי' וכל מה שחשבתי עליו זה שאתה ממש מפגר אם אתה כותב את זה אבל שיהיה...
אני לא יודעת אם כמה ואיך אנחנו הולכים להמשיך את העניין הזה...
אני באמת חושבת שאיכשהו בצורה מוזרה ולא הגיונית כלשהי זה דיי עזר לי להתגבר עליך אחרי שראיתי בפעם הראשונה שזה כבר לא כל כך עניין של רגש...(שזה יפה כי עברו כבר 4 חודשים מאז שזה נגמר) אז עכשיו כולי אדישה ולא מתרגשת יותר מידי וזורמת על העניין וכזה 'טוב נו...למה לא בעצם?'
אז תתבאס לך קצת השבוע אין מה לעשות. תחכה בסבלנות ואולי משהו יקרה...
בזמן האחרון אין לי כל כך מנוחה מעצמי...
אני כאילו כל הזמן מחפשת לעשות משהו ואני לא יודעת מה יעסיק אותי כי אין לי כוחות פשוט לשום דבר.
כאילו אני יודעת שאני מבזבזת המון מהזמן שלי אבל אני פשוט לא מצליחה להחליט איך לנצל אותו בצורה טובה יותר...
לא יודעת כל כך איך להסביר...
אני צריכה להשקיע יותר בלימודים.
אני לא יודעת למה אבל מאז שחזרתי ללמוד אני כל כך מיואדת עוד לפני שזה התחיל!
כאילו אני מרגישה שאני גם ככה לא אבין כלום ולא אצליח אז מה זה כבר משנה? בשביל מה להשקיע כל כך הרבה זמן?
ברור לי שזה לא נכון ושאני אצליח בסופו של דבר אבל אני חושבת שהתקופת מבחנים האחרונה שהייתה בקיץ שברה אותי מנטלית...אין לי כח להשקיע בכל זה...
בכל מקרה, אני בטוחה שיש עוד דברים שרציתי לכתוב ולא כתבתי אז כנראה שיהיה עוד פוסט מתישהו היום...
נובמבר התחיל. אני מחכה שה-18 לחודש כבר יעבור וירד ממני כל הארגון של הפעילות ההיא שהפעילו עליי לפני איזה מליון זמן.
נקווה שזה יהיה חודש מוצלח.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
