"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

אז שישי בערב הגיע..

אחרי שטיילתי כל היום ופגשתי חברה טובה שלא ראיתי הרבה זמן חזרתי הביתה וסוף סוף פתחתי את המחשב וגיליתי שלא עידכנתי כאן כבר שבועיים..

שום דבר מיוחד לא השתנה.

אם הייתי יכולה לטוס מכאן ולשבור קצת את השגרה אז זה היה קורה אבל בסך הכל הייתי בשבועיים עמוסים בצבא ועכשיו סוף סוף יש לי קצת זמן לעדכן.

אתמול הייתה בבסיס ביקורת אכ"א ובגלל זה במשך שבועיים כל מה שעשינו זה לנקות, לסדר ולהכין את הבסיס כדי שיראה מושלם.

בסך הכל זה סוג של הצגה מפגרת- הנה תראו איזה בסיס מהמם יש לנו אבל בעצם לפני שבאתם הכל פה היה בלאגן.

אתמול עברנו את הביקורת המעצבנת הזאת ומיום ראשון הכל יהיה רגוע יותר בבסיס וכבר לא נצטרך להתעסק כל היום בניקיונות כי תכלס לא בשביל זה התגייסתי.

אחרי חודשיים וחצי בבסיס התחלתי להרגיש כבר יותר טוב ולמצוא את המקום שלי..

לפני כמה פוסטים התלוננתי שאני עדיין החדשה ושכולם כל הזמן בוחנים אותי אבל אני מרגישה שלאט לאט זה מתפוגג ואני כבר חלק מכולם- מתחברת לאנשים שצריך ומבינה ממי צריך להתרחק, אני כבר לא מחפשת את עצמי ונמצאת לבד, תמיד יש לי עם מי לדבר ועם מי להיות.

פתאום הבסיס הזה הופך להיות לבית וכבר לא לסתם מקום שאני נוסעת אליו כל ראשון וחוזרת כל חמישי.

אתמול לפני היציאה הביתה הודיעו לנו פתאום שיש עוצר לכל הבסיסים בצפון בגלל המתיחות בסוריה וזה היה מבאס.

גם ביקורת אכ"א וגם לא לצאת הביתה אבל באחד הודיעו לנו שנגמר העוצר וכולנו הפכנו לשמחים יותר ויצאנו לחמשוש הנחמד שלנו.

קצת תמונות מהיום-

שתהיה לכולנו שבת-שלום וסופ"ש מהנה!