"את הדברים החשובים באמת איש לא יכול ללמד אותנו-עלינו ללמוד לבד".

מחר המשמרת האחרונה שלי בגאפ, המקום שביליתי בו את החודשיים וחצי האחרונים..

אז בואו נסכם.

הגעתי בהתחלה לריאיון עבודה בידיעה ששוב ישמעו שאני מתגייסת ולא ירצו לקחת אותי לעבוד לתקופה קצרה אבל ג'סיקה החמודה התלהבה ממני ואמרה לי-" אני רוצה אנשים כמוך לעבודה..גם אם זה לקצת זמן את נראת לי מתוקה! ".

יום לאחר הריאיון כבר קמתי בבוקר ונסעתי לעזריאלי ברכבת.. אחרי שבועיים של הכשרה בעזיראלי התחננתיי שיפתחו כבר את הסניף בפתח תקווה!

לא אהבתי שם את העובדים, לא אהבתי את הקור ברכבות ולא אהבתי שם כלום. זה היה כמו להכנס לבית של זרים.
לאחר שבועיים הגענו לשלושה ימים של בניית הסניף בפתח תקווה.. כל אחד מאיתנו קיבל ארגז והיה צריך להתחיל למקם את הבגדים שבתוכו.

זה נשמע פשוט לקחת בגדים ולשים במקום.. אבל לחשוב שהיו שם בערך 1000 ארגזים זה היה נורא.

ובשעה טובה, מנהל הסניף גזר לבסוף את הסרט האדום והחנות נפתחה!!! ושם הרגשתי כמו בבית.

היה ממש נחמד בהתחלה.. הכרתי בנות חמודות ועבדתי הרבה משמרות בשבוע.

לאט לאט צברתי ביטחון במחלקה שלי.. בהתחלה, הייתי מחפשת כל דבר ופחדתי לפנות ללקוחות. 
אם הזמן.. הלקוחות נהיו החברים הכי טובים שלי ולמדתי למכור הרבה בביטחון רב.

אחרי תקופה שהכרנו כל עובד ועובד התגלה הפרצוף האמיתי של כמה מהעובדים.. חלק נחמדים פחות וחלק נחמדים יותר.

המנהלים נהיו פחות נדיבים במשמרות שלהם ואם בהתחלה הייתי עובדת חמש פעמים בשבוע זה הגיע למצב שבשבוע הזה אני עעובדת שתי משמרות!!

העובדים שהיו בהתחלה כבר רובם התפטרו בגלל התחרותיות שנוצרה בחנות, העובדים שנשארו אני מאוד אוהבת אותם אבל לפעמים יוצא לי לעבוד עם אחת שאני לא אוהבת וזה הורס את כל המשמרת ואת כל היום.. לצערי, כמה פעמים היא גם גרמה לי לבכות.

בקיצור, זאת הייתה אחלה תקופה. עשיתי קצת כסף..ביזבזתי אותו. (כמובן).

הכרתי בנות חדשות וחמודות שעבדו איתי במחלקה וכל מה שעשינו היה רק להתלונן ולבכות על זאת שאנחנו שונאות,

ותכלס, למדתי שלהיות מוכרת זאת לא עבודה פיקניק.
יש בזה כיף כי היו לי הרבה רגעים מצחיקים ונחמדים עם לקוחות  בעיקר בגלל שעעבדתי במחלקת ילדים וכל פעם מחדש התאהבתי בילד חדש שנכנס למחלקה וחייך אלי!! אבל יש בזה גם המון לא כיף.. אנשים באים לחנות ומתחייסים לבגדים כמו לסמרטוטים לפעמים..פותחים את הבגד וזורקים חזרה, מחפשים מידה והופכים את הכל ומי צריך לסדר אחר כך? אני!.

דבר אחד שנותר לי להגיד זה שבחיים לא חשבתי שאני אעבוד בגאפ! החנויות שאני קונה בהם לא קשורות בכלל לסגנון של גאפ ובסוף במשך התקופה שעבדתי שם קניתי גם מכנסיים וגם תיק ואני בטוחה שאני עוד אחזור לשם עכשיו כל פעם שתגיע קולקציה! 

ביי גאפ.

נאמר כבר הכל אבל תרשו לי לכתוב גם את דעתי האישית על ההופעה שהייתה אתמול.
חיכיתי, ציפיתי ורציתי כבר לראות הופעה של זמרת בינלאומית ושמה ריהאנה.
אף פעם לא השקעתי כסף במופעים של זמרים שבאו מחו"ל אבל אולי העובדה שדחו לי את הגיוס בחודש היא זאת שגרמה לי להדחף בין 50 אלף איש כדי להגיע הכי קרוב לבמה שאפשר..(בלשון המעטה כמובן..).
אז אני אגיד לכם את דעתי על ההופעה אתמול..

במילה אחת-מזלזלת.
נתחיל מהעובדה שריהאנה הזמרת שכולם שילמו בשבילה כל כך הרבה כסף דפקה איחור של שעה.
מבלי להתבייש היא עלתה לבמה וביקשה את ההתנצלות שלנו.  אולי הייתי מקבלת את הסליחה אם ההופעה לא הייתה ממשיכה באותה נימה מזלזלת.
באזור שמלא באנשים מזיעים שדוחפים אחד את השני ושם אני הייתי התחילו קריאות בוז ואני מודה שהייתי שותפה להם.

אין שום סיבה שקהל שלם ימתין שעה לבואה של ריהאנה הזמרת המהוללת.
ומה בכלל הייתה סיבת האיחור? חופשה ספונטנית בים המלח או סמים עם הזמרי ליווי שלה מאחורי הקלעים?

בהמשך הערב שהגברת החליטה להעלות לשיר בשעה טובה כולם צרחו ושמחו אבל השמחה נגמרה אחרי שעה ורבע בדיוק שבהם הזמרת לא טרחה להחליף תלבושת אחת, שרה בפלייבק מובהק ופספסה בטעות כמה שירים בדרך.
איך יכול להיות שריהאנה גורמת למדינה שלמה להתאכזב ממנה?

היא לא שכחה להגיד- "תודה לכם תל אביב על הופעה בלתי נשכחת.." השאלה זה בשבילנו או בשבילך היה בלתי נשכח?

אני אסכם ואגיד שנהנתי. כן,כן למרות הכל.

להדחף בין כולם, להריח זיעה של אנשים ולקפוץ כמו מטורפים יש בזה חוויה מסוימת.

באתי, שילמתי, נדחסתי בין ההמונים והגעתי למקום שבו רואים את הבמה איכשהו ובזמן שכמה התעלפו בין לבין אז התקדמתי עוד צעד אל הופעה שחשבתי שתהיה בלתי נשכחת.
ריהאנה, ריהאנה..אם כל הזלזול נבע מכך שלא תצטרכי לחזור לישראל שוב אז הצלחת.

הקהל הישראלי שקשה גם ככה לרצות אותו יצא מאוכזב וחוץ מקריאות הבוז בהתחלה.. בסוף ההופעה הדבר היחיד ששמעתי מסביב זה-איפה ביונסה?!

עוד ועוד אנשים אמרו-ריהאנה בחו"ל דופקת הופעות של שעתיים וחצי, מחליפה תלבושות כל רבע שנייה אז מה קרה לה כאן בישראל?

 אז ריהאנה היקרה,
בקריאות בוז את מוזמנת לחזור לחור שלך ולהגיד לכולם שההופעה שלך בישראל הייתה-מדהימה.

אבל ביננו, אני הייתי שם דחוסה כמו סרדין ואני יכולה להגיד לך שציפיתי לקצת יותר ממך..רק קצת.